החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
---
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
---
אך בסוף אתה נשאר
כי זה המקום שלך
אחרי הגלים בים, המלטפים, המבקשים,
אחרי מעלה ההר, הלוקח, הפורח,
אחרי המקום הסודי הזה שנמצא מעבר לאופק,
שבכולם הייתי ואל כולם ברחתי,
חוזרים.
=====
הרעיון הזה חסר.
[ליצירה]
וואו, הדימויים כאן ממש יפים
זה שיר ממש יפה, איך העברת את הכל לדימוי של בית.
עם הקירות וזה.
לדעתי, בפורום זה לא ככה כי הכל הולך אחרת
(דעות ואח"כ אנשים, ומטרת הפורום שבו אני משתתף הוא לא היכרות אלא הפריה הדדית בדעות שונות והתקדמות אישית וקבוצתית)
טוב, זה פשוט יפה.
לילה טוב!
[ליצירה]
---
בת מלך, ע"פ הטרמינולוגיה שלך, אפשר להיות גם מרוקאית לא אמיתית?
עדה זה לא יהיה משהו שאני ארצה להעביר לילדים שלי. והכעיס אותי הרב אבינר ברעיון התמוה משהו שלו בעניין השידוכים באחד מגליונות 'באהבה ובאמנה' האחרונים, כשהכניס עת הסעיף עדה לדפי השידוכים שלו.
עדה נוצרה כדי שנוכל לשמור על קיומנו היהודי בגלות. כדי שנוכל לשמור על זיקה ליהדות הגדולה, של כל העם. עכשיו העדה נשמרת כשהנסיבות הפוכות לחלוטין.
ותקראי את תקווה לעיגול הנושן, באמת, את תביני אותי יותר טוב.
רן,
שהרבה פעמים אמרו לו שהוא לא תוניסאי אמיתית בגלל שהוא לא אוכל קוסקוס.
תגובות