צריכים היינו לבכות
היום ראיתי
שיֶיֶרת-ילדים בקיטנה של קיץ
ארוכה ארוכה...
ונער אחד נוהג בם
תלבושת אחידה להם
ואותו הילקוט על גב כולם
וכשהמבוגרים עוברי הדרך
הביטו בהם וחייכו
לנגד התום
כשהם חייכו אני
חשבתי לעצמי
שצריכים היינו לבכות.
[ליצירה]
צריכים היו לבכות
אז בכיתי.
שלוש פעמים קראתי את השיר.
שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת.
האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות.
שיר מצוין. מחלחל בעדינות.
[ליצירה]
רק רציתי שתדע
שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות.
אני כאן
ואני קוראת ורואה את היצירות שלך.
והן נהדרות בעיני.
אחת-אחת...
סוערה.
[ליצירה]
כל העניינים- גשרים, כל הדברים –גשרים
ענף אל ענף וכנף אל כנף- קשרים
ובכל יש אנשב להציץ ובכל יש שערים.
גם כל הגופים גשרים: אבר אל אבר גשור;
כח ההמשך בכך. דמע אל דמע קשור
ממישור אל נהר מבקעות אל הרים.
מאבן אל אבן כמן מצח אל מצח וחיק אלי חיק-
קרנים, מילים משפתים.. כח מגנט, מיתרים;
בין שדי ילין.. לילות בהמית משברים.
מתחת- תמיד תהום מים ומעל- ציפורים.
תשט"ו תשי"ט
אורי צבי גרינברג
(אנחה עמוקה עמוקה עמוקה עמוקה)
תגובות