צריכים היינו לבכות
היום ראיתי
שיֶיֶרת-ילדים בקיטנה של קיץ
ארוכה ארוכה...
ונער אחד נוהג בם
תלבושת אחידה להם
ואותו הילקוט על גב כולם
וכשהמבוגרים עוברי הדרך
הביטו בהם וחייכו
לנגד התום
כשהם חייכו אני
חשבתי לעצמי
שצריכים היינו לבכות.
[ליצירה]
צריכים היו לבכות
אז בכיתי.
שלוש פעמים קראתי את השיר.
שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת.
האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות.
שיר מצוין. מחלחל בעדינות.
[ליצירה]
רק רציתי שתדע
שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות.
אני כאן
ואני קוראת ורואה את היצירות שלך.
והן נהדרות בעיני.
אחת-אחת...
סוערה.
[ליצירה]
מרשים ביותר. אתה נוגע פה בשאלות חיים בצורה מיוחדת, עדינה, זהירה, אך בד בבד מלאת עוצמה.
סיפור עם שאר רוח.
קראתי פעמיים ועוד אני יודע שרב הטמון בסיפור זה.
[ליצירה]
|*****|
קטע טעון מאוד, מובן- על רקע הזמן הכתום. הצירופים כמו "גבול התפילות" ו "נגמרו לנו המרחבים" - חזקים.
לענ"ד יש מקום לעיבוד וגם אני חושב שהמשפט האחרון מפריע.
תגובות