מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
מוכר...
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
הסכמה שבדיעבד
יפה עשה הרב המחבר שליקט סוגי טרעמפיסטים, שכשם שפרצופיהם שונים- כך טרמפיסטיותם שונה. ולמעלה מכך הגדיל לאגד בטוב טעם ודעת דברי רבותינו ראשונים ואחרונים, עם דברי העם שבשדות ולהבדיל דברי חכמי האומות, כפי שרמז בשם חיבורו לאותו גדול באומות ודאגלאס אדעמס שמו, נוחו עדן בעמח"ס "המדריך".
ואלא שעדיין יש לעיין אם אין בדבריו לשון הרע, ופילוג האומה ח"ו, זה בגדיו כאלה, וזו חצאיתה כזו, פלוני עם משקפיים אלמוני בלי צמיד וכו', אבל מ"מ נראה להקל בזה על דרך מה שנתחלקה האומה לשבטים, זה אין פרצופו כשל זה, על זה הדרך טרמפיסט אחד אין פרצופו כשל חברו.
העיקר שתשלח לי עותק כשיצא הספר.
החותם לכבוד התוה"ק ושיחת חולין של ת"ח,
זר בתוכם.
[ליצירה]
"...והיה הולך זמן רב. אחר כך ראה מבצר (שקורין 'שלאס')..והמבצר היה נאה ומתוקן ומסודר מאוד...ובא לפלטין אחד...והיה שם נאה ויפה מאוד...וראה שם מעדנים ומאכלים טובים...והיה שם רעש גדול ושמחה גדולה...
אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד ששוכב בזוית והכירה אותו. ועמדה מכסאה והלכה לשם ונגעה בו ושאלה אותו: אתה מכיר אותי. והשיב לה: הן, אני מכיר אותך, את היא הבת מלך שנאבדה. ושאלה אותה האיך באת לכאן? והשיבה: באשר שאבי המלך נזרק מפיו הדיבור הנ"ל. וכאן המקום הזה ל א ט ו ב."
(מעשה מאבדת בת מלך, ספורי מעשיות משנים קדמוניות, ר' נחמן מברסלב)
תגובות