מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] אשריך! אשריך ואשרי חלקך. [ליצירה]
- [ליצירה] כיוונת לדעת גדולים כמו ר' צדוק הכהן מלובלין, חוץ ממילה אחת- "רק". [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין! משדר מסתוריות ובעיקר כאב וחוסר אונים, אפשר לראות זאת בכמה עבודות שלך. אגב, מה הטכניקה בה את עובדת? [ליצירה]
- [ליצירה] בסיפור שלך יש לפחות אות אחת מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר אך מרתק ומיוחד בגלל הקישור והיחס המתוחכם למקרא: יצירת ציפיה להסבר ל"על כן יעזוב" המסתיים בהפתעה, והרחבה מעניינת של "את אביו ואת אמו".אולי ניתן לראות גם נסיון ליצור ניגוד בין ה'אי זמינות' תוצר מובהק של המודרניזציה לימי קדם. שיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריך להסביר את עצמי: לא יצירה ולא נעליים סתאאאאאאאאאאאאאאאאאם:-):-):-) תאמיני לי שידידי הלך רוח הבין [ליצירה]
- [ליצירה] וורטים יקרים במחיר זול. הראשון מזכיר את איוב שאיבד את הכל עד שהגיע למעלה הגדולה שיכול בן אנוש להגיע עדיה: "ויען ה' את איוב מן הסערה ..." [ליצירה]
- [ליצירה] שיר משוגע לכתוב אמת היא שבסוף- הכל המקבילים נפגשים ואף ראשו של עשיו נתגלגל למערת המכפלה, אבל כאן ועכשיו אין לשיר זה נמען בעולם כלל כי לאלו אינו נדרש ולאלו אינו משנה. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר שנה? לא הרגשנו כמעט. [ליצירה]
- [ליצירה] קצבת כישרון ורגישות קיבלת בשפע. (או שקנית בשוק השחור?) [ליצירה]
תגובות