[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
טל בת ראפ יקרה,
לא רק הפוסטמודרניזם חרוש, שחוק וידוע מראש, אלא כל מה שאמרת שכולו עשוי חתיכות מדיונים מייגעים ועתיקים שכבר לאו מלהעלות אבק.
מצטער אם עליתי לך על נקודה רגישה.
אני לא מתיימר להיות מבקר ספרות, וגם לא מבקר צילום. פשוט, מה שטוב באתר הזה, הוא גם מה שהורס אותו ב*צורה* טוטאלית, ולכן צריך למצוא את השילוב הנכון, את הגבול.
לא הכל שחור ולבן בחיים. יש לך גישה ילדותית.
ולך ילדה, שיהיה בהצלחה בחיים...
(באמת אני מקווה שתצליחי) :)