אין, אין מילים.
פשוט יפיפה!!
השיער, הפה, הסנדלים, התנוחה של הרגלים,
היד הרושמת, היד המחזיקה.
אין מילים!
רק שלא ממש הבנתי מה הקשר לכותרת, וגם מה הקשר למילים שכתובות שם למטה...
(סליחה מראש) חיים, זה לא מושלם, למה לטייח. מה שכן, ההשתפרות מאד מורגשת. הרבה צללים טובים, ובכפות ידיים ורגליים יש משהו מוזר קצת שלא מסתדר בעיניים... מובן בהחלט. (-אם הייתי מגיע למפגש ומנסה לצייר...).
הזוית של הראש קשה והוא יצא ממש טוב, איזה כיף לך. שאת יכולה לצייר משוחרר.
עןמר היקר!
כאשר היצירה טובה אין צורך בלחפש כינים זה הביטוי שלי ליצירות כי בכל אחת אפשרי וניתן לעלות על משהו לכן רצוי תמיד לפרגן כאשר היצירה טובה זו דרכי בחיים, ואת שיש לי לומר לשם תיקון במידה ואני רואה כאן למדתי להגיב באישי וללמד במידה וזה דורש מאד.
על קטנות אני מתפשר כאשר אראה התקדמות לטובה!
ושוב תודה ידידי ולך מיי על היצירה:
חיים
האמן לי עומר שאני רואה את שאתה רואה ואולי אולי עוד טיפה!
פרגן ידידי ויש גם אישי לתגובות בואו נתקדם כולנו קדימה בצורה חברית!
שלכם:
חיים
מקסים.
אהבתי אז, ואהבתי גם עכשיו.
הרעיון מאחורי הרישום הרבה יותר הזוי ביחס לשאר יצירותייך, בכל זאת.
סוסת אור - הרישום נעשה במפגש פסח. מסובך להסביר מה העיקרון של המלים...
תודה!
[ליצירה]
אין, אין מילים.
פשוט יפיפה!!
השיער, הפה, הסנדלים, התנוחה של הרגלים,
היד הרושמת, היד המחזיקה.
אין מילים!
רק שלא ממש הבנתי מה הקשר לכותרת, וגם מה הקשר למילים שכתובות שם למטה...
[ליצירה]
(סליחה מראש) חיים, זה לא מושלם, למה לטייח. מה שכן, ההשתפרות מאד מורגשת. הרבה צללים טובים, ובכפות ידיים ורגליים יש משהו מוזר קצת שלא מסתדר בעיניים... מובן בהחלט. (-אם הייתי מגיע למפגש ומנסה לצייר...).
הזוית של הראש קשה והוא יצא ממש טוב, איזה כיף לך. שאת יכולה לצייר משוחרר.
[ליצירה]
לא אתיחס אל השם של היצירה אלה למהות של הרישום.
שיפור גדול ביצירתך זו בריטוש העדין ובפרופורציה.
עבודת שיער מקסימה ניתן לומר שזה מושלם!
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
עןמר היקר!
כאשר היצירה טובה אין צורך בלחפש כינים זה הביטוי שלי ליצירות כי בכל אחת אפשרי וניתן לעלות על משהו לכן רצוי תמיד לפרגן כאשר היצירה טובה זו דרכי בחיים, ואת שיש לי לומר לשם תיקון במידה ואני רואה כאן למדתי להגיב באישי וללמד במידה וזה דורש מאד.
על קטנות אני מתפשר כאשר אראה התקדמות לטובה!
ושוב תודה ידידי ולך מיי על היצירה:
חיים
האמן לי עומר שאני רואה את שאתה רואה ואולי אולי עוד טיפה!
פרגן ידידי ויש גם אישי לתגובות בואו נתקדם כולנו קדימה בצורה חברית!
שלכם:
חיים
[ליצירה]
מקסים.
אהבתי אז, ואהבתי גם עכשיו.
הרעיון מאחורי הרישום הרבה יותר הזוי ביחס לשאר יצירותייך, בכל זאת.
סוסת אור - הרישום נעשה במפגש פסח. מסובך להסביר מה העיקרון של המלים...
תודה!
[ליצירה]
לביא, זה מהמם! מסכימה עם השאר לגבי המצח והעיניים השקועות (זיהיתי עפ"י השפתיים : )), אבל כל השאר - פשוט מקצועי. במיוחד אהבתי דווקא את השיער - שבד"כ לא משקיעים בו יותר מידי, אבל כאן, סחטיין!!!
נ.ב.: מה יש לכם במשפחה עם אנג'לינה? יש יפות יותר!
[ליצירה]
החברה להגנת הטבע חזרה בתשובה? : )
ממש אהבתי! (הייתי בעצמי חלק מקבוצות אנשים מוזרים שמחזירים אבנים למקומם בזוית הנכונה כדי שבית הגידול של חרקים רבים לא ייפגע...)
תודה.
[ליצירה]
שליטה מדהימה על הגוונים השונים של הכחול - בעקבות משחק האור&צל. הזוית ממש נחמדה, משום מה תמיד מציירים דולפינים בפרופיל, אבל אני חייבת לציין שהצד השמאלי קצת הזכיר לי דמות מהסרט "הנוסע השמיני"... : )
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
יפהפה. ההתחלה המתוקה, שמושכת את הקורא בטבעיות חייכנית אל המשפט האחרון - ממש נפילה לא צפויה לתוך בריכה קרה מידי ביום שעד אותה הנקודה, היה נעים.
תודה.
תגובות