המצויר הוא אני, אם להודות באמת...
מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי?
אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (:
צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר.
[ליצירה]
המצויר הוא אני, אם להודות באמת...
מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי?
אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (:
צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
סיפריות...
היי שמואל, אני לא יכולה שלא להסכים עם הרעיון, כל ספר אקדמאי עולה הון ממש, אבל יש סיפריות, ומכונות צילום לרשות כולם במחירים די זולים... ואם אתה מדבר על ספרים לתיכון ומטה, אז מצטערת אבל לא חסרות חנויות שמוכרות ממש בזול ספרים משומשים, במצב מאוד טוב... אני חושבת שבאמת לא הגענו לתופעה כזו שמי שרוצה באמת, נמנע מללמוד בגלל מחירי ספרים... זה נשמע לי תירוץ די מסכן.
נראה לי זה פשוט מעצבן אותי כשמתעלמים מכל הטוב שיש בארץ, בכל התחומים, כי באמת - לא חסר.
חוצמזה - השירים שלך הם על הכיפאק, לשירי מהפכה יש קסם משלהם, ואתה שולט בסיגנון.
תודה.
מיכל.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
תגובות