[ליצירה]
תמונה יפה
אולי הייתי מנסה קצת להתכופף ולצלם את הכיסא עם קצת יותר מרחבים של הים אבל זה הסתכלות שלי וכמה כיף שלכל צלם יש את ההסתכלות והראיה שלו.
[ליצירה]
ראשית,התנצלותי הכנה.
בתקופה האחרונה בחרתי שלא להתעדכן לגבי התפתחויות בענייני התנתקות לשם שמירה על בריאות הנפש, לכן הסיסמא "מאחורי כל זוג.." לא הייתה מוכרת לי בהקשרה.
ו..מוכרחה להודות שאתה צודק, אני אכן כעוסה על כל קיצוניות שהיא, ואולי הפוסל במומו פסול.
בכולופן, שמחתי לגלות שלא זו כוונתך, והלוואי ונזכה לגאולה בקרוב ממש!
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
ואולי זו בדיוק הנקודה.. האם אתה כותב מתוך צורך פנימי עמוק לבטא את שמתחולל בתוכך, או רק לשם תשומת לב? והאם שיר שנכתב מתוך מקום כזה יכול להיות מוצלח באמת?
(וזה נאמר כתגובה לשיר הזה בלבד, לא קראתי עדיין את שאר היצירות שלך).
זו נקודה למחשבה להרבה מאוד יוצרים כאן.
[ליצירה]
ריגשת אותי,איש קטן-גדול.. (ואני לא מאלו השורדים מונולוגים ארוכים בד"כ..)
ואולי זו היכרותי האישית עם ר' עקיבא של ערב שבת, הידוע בכינויו "אין-מה-לעשות-אז-לפחות-נעשה-זאת-עם-אחרים", שגרמה לי להיכנס ממש לסיפור.
יפה לך!
תגובות