טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
טוב. את האמת? בהתחלה, התחלתי לצחקק, שכן ראיתי פה ממבט ראשון משהו שקשור לבלונדינית שכביכול מוחה, ולאט לאט התמונה התבהרה לי יותר, והתבררה לי כתמונה קשה. לא בלונדינית, כי אם בובה פשוטה ושמחה של ילדה, שאפשר אולי להרהר אם יש קשר עצוב לתמונה שמאחוריה.
מיוחד. אהבתי.
[ליצירה]
ענק! נפלא! מצוין! זה בדיוק העניין- לתפוס רגע סתמי לכאורה ולתת לו נפח ע"פ המשמעות שאת מצאת בו.
ממש נדמה כגולגולת בוכה. באמת יופי של תמונה, אהבתי מאוד
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
תגובות