ש כאן הרבה מן המציאות.
סקס זה יצר חייתי מאד שלא הצלחנו להתחמק ממנו.
אנחנו מנסים להיות שונים מבעלי החיים בכך שאנו מוסיפים על סקס גם רגשות, אהבה- אבל בסופו של דבר אנחנו חיות.
יש משהו בחילופי המבטים המתוארים, שמאד מאפיין את האדם- את הנבוכות שלו מכל העניין. הכלבים עושים זאת כך בפומבי ושני האנשים במתוארים רק מביטים זה בזה ומייד חשים חוסר נוחות. (זו לפחות התחושה שאני קיבלתי)
אני חושבת שהתגובות כאן מראות כמה שאנו בני האדם מנסים לברוח ממה שאנחנו באמת.
הרוטינה הקבועה. דוידס כותב שיר גס במסווה של אומנות, משחק אותה תמים, ואז שואל את כולם מה קרה, ולמה לא צוחקים, ואיזה כבדים פה כולם.
כל שיר שני שלו הוא מקשר למין.
נאור, כבר אמרנו?
לדעתי זו אחת הבעיה במגזר שלנו. ה-ת-ח-ס-ד-ו-ת!
עכשיו כל האולפנסטיות יקימו עליי קדימה... מחכה (-:
אם לא נדבר על סקס זה לא אומר שהוא יעלם.
אך, לדעתי יש דרך לדבר גם על זה.
רמז לך שי...
שבת שלום.
אין בעיה, לדעתי, לדבר דוגרי. אסור להדחיק. אלא שהכל לפי הכותב והתוכן. פה זה מאוד רדוד ובהמי. גם ריה"ל לא פחד לדבר בנושא... אני חושב שמין וסקס ביהדות זה קצת מעל. תשוקה ובשר נושאי שכינה. מקור החיים. ומאידך טינופת.
שירה או שיר בדיחה? (זה רציני בשביל בדיחה ורדוד בשביל שירה. ) אולי רמת מציאות מסויימת. מי שרוצה לחיות לו כך... שיקשקש בזנב.
אם אתה באמת מסכים עם תומרית ק. חבל. כי אז אתה רואה את היצר מין כמשו שצריך להתחמק ממנו.
ואומנם יש הרבה אנשים שאצלם סקס הוא ברמה החיתית. להביט בכלבים זה עוד נסיון עלוב להשלים עם מציאות לא מוכרחת. סוג של בריחה.
ואם זה באמת רק בדיחה.. נו, כל אחד וההומור שלו.
אלוהים ישמור,
4 שורות שהפחידו אותכם כל כך..
כן מין .. מין לעזאזל אתם כל כך מפחדים מהטבע הבסיסי , מכחישים ומדחיקים אותו .
כולכם שוכחים שלעיתים מנקים את המצפון דרך הכתיבה ואני מאחל לכל המצתדקים פה שיתייחסו אליכם באותו הניכור והריחוק.
שייקה אני אוהב את הסטייל שלך,
רק טוב לכולם.
[ליצירה]
מה רע?
ש כאן הרבה מן המציאות.
סקס זה יצר חייתי מאד שלא הצלחנו להתחמק ממנו.
אנחנו מנסים להיות שונים מבעלי החיים בכך שאנו מוסיפים על סקס גם רגשות, אהבה- אבל בסופו של דבר אנחנו חיות.
יש משהו בחילופי המבטים המתוארים, שמאד מאפיין את האדם- את הנבוכות שלו מכל העניין. הכלבים עושים זאת כך בפומבי ושני האנשים במתוארים רק מביטים זה בזה ומייד חשים חוסר נוחות. (זו לפחות התחושה שאני קיבלתי)
אני חושבת שהתגובות כאן מראות כמה שאנו בני האדם מנסים לברוח ממה שאנחנו באמת.
[ליצירה]
הרוטינה הקבועה. דוידס כותב שיר גס במסווה של אומנות, משחק אותה תמים, ואז שואל את כולם מה קרה, ולמה לא צוחקים, ואיזה כבדים פה כולם.
כל שיר שני שלו הוא מקשר למין.
נאור, כבר אמרנו?
[ליצירה]
לדעתי זו אחת הבעיה במגזר שלנו. ה-ת-ח-ס-ד-ו-ת!
עכשיו כל האולפנסטיות יקימו עליי קדימה... מחכה (-:
אם לא נדבר על סקס זה לא אומר שהוא יעלם.
אך, לדעתי יש דרך לדבר גם על זה.
רמז לך שי...
שבת שלום.
[ליצירה]
אוי, ילדה שלי,
השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי.
צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת.
השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות.
חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב .
[ליצירה]
בינתיים,
פלורסנט אחד דופק כמו שצריך
ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה
יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?)
כמו שני ביצים במחבת היחסים
ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר
מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?)
תגובות