[ליצירה]
לא רציתי להיות הנודניקית היחידה, כי באמת התרשמתי מהשיר, אבל שלושת הזקנות המיטולוגיות, זה עיוות מאוחר יותר. במקור מדובר על the maid, the mother and the crone, שזה אומר שאחת צריכה להיות צעירה מאוד, אחת אימהית והאחרונה זקנה. הייתי ממש מציעה לך לקרוא "Sandman" של נייל גיימן. היצירות שלך ממש מקבילות לקו שלו.
נהנית מאד.
[ליצירה]
ואני עוד תהיתי לעצמי מה כבר אפשר לעשות בימים הגשומים האינסופיים של הצפון....
שיר ממש נחמד!
תודה.
*&^%$#@!!~
נ.ב.: שלא תפספס אותי בתגובות... : )
[ליצירה]
צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ).
כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : )
תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!)
אני.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
תגובות