[ליצירה]
מוזר לי שמשפטים רגילים הופכים לשירים כשקוטעים אותם לכמה שורות. אבל נראה שזה עובד.
אני קורא שוב ושוב ומנסה להבין מה חדש לי בשיר הזה. הרעיון מוכר, המילים פשוטות. אולי זה סתם בהשפעת החלוקה לשורות, שגורמת למילים להישמע 'כבידות' יותר, כאילו לוחשים אותן מתוך מאמץ. ואולי זה ה'לעולם' המהדהד, הנצח הזניח.
[ליצירה]
דבר ראשון תודה על תגובתך
דבר שני, לא נתנו לנו לתאר את ההלוייה של עצמנו...נתנו לנו את המשפט הראשון של הסיפור והיינו צריכים להמשיך משם לפי בחירתנו האישית.
וזו אולי לא ההשקפה היהודית. אבל אני לא מאמינה בהשקפה היהודית בקשר להרבה דברים, גם בקשר למוות.
[ליצירה]
תודה לכולכם על התגובות, המון המות תודה. טוב לראות שיש עוד מישהו שקורא ואכפת לו.
תאיר- אני שמחה שהקטע עשה לך רע, לא כי אני ראוצה שיהיה לך רע חס וחלילה ,אלא כי זה אומר שהצלחתי לגרום לך להרגיש משהו דרך הטקסט. אני לא יודעת בדיוק מה זה, זה מעין קטע הזוי שכזה.
מאיר- תודה תודה ושוב תודה, עשה לי כל כך כל כך כיף לקרוא את התגובה שלך.
פוטו אלבום- אני לא חושבת שטיפול זה מה שיעזור לי..
תמי- תודה, שמחה שהצלחתי לגעת בך.
יוליה- תמיד כיף לשמוע שאתה מקורי. תודה, גרמת לי להרגיש שעשיתי משהו מיוחד.