התנגשות
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי! ממש! כיוונת את הפלאש כדי שייצור את אפקט הפיצוץ,או שזו טעות מהסוג המוצלח? :-) אהבתי מאוד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא ממש מבינה בצילום אבל התמונה הזאת חזקה בטירוף. כמו התגלות. מאוד מעוררת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בלי פלש. האמת, שמתי לב שיש שם שמש על השמשה (אמאלה כמה שי"נים!) אבל לא חשבתי שזו תהיה התוצאה. חשבתי שזה יהי פיצוץ קטן יותר (כרגיל כשרואים השתקפות של שמש, או שזה יהרוס לי את התמונה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני שמתי לב ש... החלק הכהה יותר של הדלת האחורית של הרכב הכהה, בתוספת הגלגל נראים כמו רכב שלישי (כאשר הידית היא האיתות שמאלה) רואים? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! לא ככ רחוק מהמציאות... לצערינו... [ליצירה]
- [ליצירה] להבות, אם אני לא טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור. השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה. הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים. *הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז" כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את העדינות שבה את מערבבת עבר והוה, ונותנת לי להתגעגע לתקופה שלא חוויתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! בקטע השני - אני חייבת לציין שההתנהגות של המתנדב לא מאד רגישה... הייתי מצפה ממישהו שבא לעזור בצד הנפשי ליותר עדינות וכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] (הד) [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר וכואב. התחברתי מאד לנושא של כאב השכחה (שכואב הרבה יותר מהזכרון) קשה שלא ליפול לבנאליות כשעוסקים בנושא שכל כך הרבה נכתב עליו, ואמנם בשני הבתים האחרונים השיר נשאר בגבולות המוכרים, אך בהמשך הוא מתרומם משם ומצליח להפתיע ולרגש. אני חושבת שהעוצמה של השיר היא בבתים האחרונים שלו וניתן לבנות מהם שיר מלא. (לצמצם את הראשונים, ולתת לאחרונים יותר משקל.) מה דעתך? לגבי התוכן: כפי שכתבתי, הנושא קרוב ללבי מאד. גם אני מוצאת את עצמי בחרדה מהשכחה, מוודאת שאני עדיין זוכרת את צורת ההליכה, את החיוך ואת צליל הקול... אבל אני לא מסכימה עם השורה האחרונה. העובדה שאנחנו שוכחים לא מוחקת את קיומם של אלו שהיו. זה לא הזכרון שמשאיר אותם, אלא עצם העובדה שהיו, שקיומם השאיר את רישומו בעולם גם אם אנחנו, מכח הגזירה, שוכחים ולא מודעים לו. [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה אתה. את מה שיש לי להגיד אמרתי כבר במקום אחר, אבל אומר זאת שוב: הסיפור הזה מעולה, נפלא ומצמרר בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדרת אחת שאת. [ליצירה]
- [ליצירה] (ואגב - השיר הזה איננו הייקו "חוקי". הוא שובר את הכללים של ההייקו כחלק מהפרדוקס שבתוכנו) [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
תגובות