ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] הבלאגן, הקפיצה מדבר לדבר, הקטיעה, כל המכלול הזה, רק גורם לי לרצות לחבק אותו יותר ויותר... ולא, זה לא חיבוק מרחמים, זה כי הוא פשוט חמוד! בעייתי משהו, אבל פשוט חמוד בטירוף! "את ינון השקט - החולם על הגב, דרך הגב חלומות חלולים." זה אמור להיות דרך הגב או דרך אגב? הוצחקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, אני כל כך אוהבת את היכולת שלך להנציח רגעים כל כך יפים! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני... אמן. (: [ליצירה]
- [ליצירה] היא שאמרתי. : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אך אם בתקופת פריחץי קמלתי, מה יהא עלי בימות השפל? [ליצירה]
- [ליצירה] נותרתי פעורת פה... כתיבה מצויינת, דימיון פרוע, מעניין ופסיכי, וסוף מזעזע. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] צבעוניים? צבעוניים בערך כמו לשים ציור שחור לבן יפהפה ככול שיהיה בחדר הכי חשוך שיש... אאוצ' קיים ולא קיים. כישרון את. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת ש"וואווו" זו תגובה לא ממש לעניין... אבל וואו! זה מצליח להכנס לנקודה העמוקה חבויה הזו שקיימת שם בפנים בפנים... חזק ומדהים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, הוצחקתי בעצבות ונעצבתי בצחוק. כל כך נכון אני רק לא מבינה למה?? בעצם אני כן... יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל, אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות. עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה. לפחות כך בעיני, מרתק. נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"? [ליצירה]
תגובות