ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אאוצ' אאוצ' אאוצ' אוף איתנו ועם הפערים המטורפים בין אני לעצמי.... אתה כל כך מדהים וגם כואב.. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין לא "הוגב" וזה יפה כל כך... למרות מוגבלותה ומגבלתה של השפה הצלחת לרקום מאסופה של מילים עוצמה. יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים סוערה. מכניס לדינמיקה המסעירה, מחייבת, כבדה ובסוף, קאט. שקט צורב. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ', קשה לי להגדיר את זה כ"בלדה מחייכת" מצטרפת לנשמת, היה חיוכון בתחילה ואכן דעך... מקסים , מפלח ואין לי מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אור, זה יפה בעיני אבל הייתי רוצה לשמוע את זה קצת אחרת, לפי דעתי צריך להיות דגש גדול יותר על החליל, יש בו קסם כשמבודדים אותו והוא נבלע ב"טכנולוגים מכנים" דבר נוסף, הסוף נשמע לי סופי מידי,יש משהו ביצירה הזו שזורם בכייף, קליל, מרנין, והסוף, קיצוני. מקסים! אפשר עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] אך אם בתקופת פריחץי קמלתי, מה יהא עלי בימות השפל? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אותי בכל פעם מחדש לקרוא את יצירותיך. ללא מילים מיותרות, מדוייק, קולע, נוגע, אני יודעת שכבר הייתי אמורה להתרגל, אבל אני לא מצליחה להתרגל לעובדת גילך! דבר כל כך עצום בגיל צעיר כל כך! מה יהיה שתהיה בן עשרים ואז שלושים וכו?... זה אפשרי להגיע לעוצמות מטורפות כל כך ??. אני נפעמת כל פעם מחדש ישי! נפלא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שכתבתי ביצירות ההבל שלי, רק שכאן, זה כתוב כל כך יפה, כל כך ברור. מי יתן! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו נו נו בנות אבל זה בדיוק העניין. אפילו אני שכמותכן באתי מנוגה (?!??- אוי לנו ואבוי לנו..) חושבת שבזה בדיוק עוסק השיר, זאת אומרת שאם פרוזאי יקירינו המיוחס לגס (אך מיוחס ותו לא) היה מכניס לב ונשמה, כל הסיפור כאן היה אחר לגמרי. זה בדיוק העניין. זה לא שיר אהבה וחיזור ונשמה וכו וכו גם אם יצירות נוגה אוהבות הפי אנד (ואני בתוכן...) זו הצהרה. ויש בה מן האמת ומן התוכחה והביקרת. אני עם פרוזאי. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
תגובות