[ליצירה]
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
[ליצירה]
אבל כוכבון, אם הבכיין בא מגישה שהכל נעשה ומה שהוא עושה כבר נעשה גם אם הוא לא יודע שנעשה, העמדה בה הוא נמצא היא עמדת נחיתות מפני מי שכבר עשה. ואם כך אז אדרבה! הבכיין היקר קלע לדעת גדולים! (שכבר עשו...) (:
תמיד כייף לעשות יצירה ולחשוב שהיא פאר הבריאה, מאכזב לגלות שמשהו חשב על זה לפני, אבל אם משהו חשב על זה לפני, זה נותן משנה תוקף....
ואני מסכימה איתך. "אין חדש תחת השמש" אבל בהחלט בהחלט אין כמו החידוש שלי, שלך, של החדש.
אני אוהבת אותו.
תגובות