ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] מאיפה זה בא לך??? מטרנה פרימיום?? כבר כתבתי בעבר שאתה מפזר לעברינו רסיסים של גאונות. אבל זה כבר רחוק מלהיות רסיסים. זה כבר ברקים רעמים סופות. או שמא ריטות קטרינות וסטנים?... תמיד טענתי ואטען שהההכל מתחיל ונגמר באהבה. הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת הסולחה כבר נעשתה אבל למרות זאת... אני מסכימה עם הררית לגבי נכונות מקומן של יצירות מסוג זה. כן, משהו בתוכי עצוב שהן נולדות ממקום אמיתי ומצד שני משהו בי מאוד שמח שהן יצאו מהמקום הזה שמערבל בתוך הבטן לאוויר העולם ובכך הביאו הקלה מסויימת לחושב/כותב וצד נוסף, אין לי ספק שהן מעוררות מחשבה רבה אצל הקורא וגורמות לחשבונות נפש, חיזוקים, נחמות, אז שוב תודה גאון לא מבוטל שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הרגשתי שבעצם יציאתי לגינה גזרתי על עצמי דין שתיקה ושהיצירות שנוצרו פשוט פרצו מפני שלא יכלו לשאת יותר את העריצות והכפיה שלי להישאר בבטן... ליצירות חיים משלהן, החלטות משלהן, רצונות משלהן וכוח משלהן.. ברוך השם שכך! [ליצירה]
- [ליצירה] היא שאמרתי. : ) [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב כהרגלי בקודש, דגתי יצירה עתיקה שנגנזה וראויה שתקום שוב לתחיה. לעומת חוסר המשמעות שיכול להוציא אותי מדעתי לעיתים לא רחוקות, חוסר המשמעות שלך מוקי, עושה חשק לתור אחר חוסר המשמעות.. הכתיבה כל כך זורמת עד שיכולתי לצייר בדמיוני הפרוע סרט שלם שמתחילתו ועד סופו לא נחתך מהפרעה כלשהי. נחת. [ליצירה]
- [ליצירה] משקל מילים חרוזים אני מנסה לחשוב על כל ככגדרות האלה והן הופכות בעיני כל כך שוליות!!! זה פשוט מדהים! כולי קנאה..(סופרים כמובן....) (: וגם ואולי במיוחד האותיות הקטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] קליל ומצחיק. מצטרפת לקודמתי, אהבתי את כל הערות הביניים. שטותי להחריד. ממש מהסוג שאני אוהבת... :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!!!!!!!!!!!!! עושה זרמים בבטן! [ליצירה]
- [ליצירה] שי, קראתי את השיר ובצבצה דמעה. לא, זה לא עוד תיאור פואטי שנחמד להשתמש בו באתר שירה, באמת בצבצה דמעה. שיר מהבטן, כמו שאני אוהבת. אמיתי כזה, פשוט... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- תודה על ההמלצה. מירוש, תודה על העוצמה. חותמת בדמעת התרגשות. [ליצירה]
תגובות