ניסיתי לתאר אותך בצבעים
בראשי השתוללה יצירה עצומה
חיה וססגונית
העברתי את הכל על נייר
אך הוא, חסר צבע
מחוויר
לעומתך.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צודקת. זאת ועוד, הנייר גם דו-מימדי. להבדיל מהאדם התלת-מימדי, או בעצם הארבע-מימדי (משתנה עם הזמן). [ליצירה]
- [ליצירה] לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה.... אני אחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוף וכישוף היקרה ההערה שלך מחמיאה לי אך טיבעה של מיקה הוא שהיא נטמעת ונעלמת עת יורד שיר של אחר [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.?? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו, כתבתי משהו ברוח שירך זה, ואני שמח שהרוח הזו עוטפת יוצרים אחרים ומדביקה אותם בחיידק הנפלא ! [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה יקרה, ושוב... נראה לי קצת בזבוז וחבל לא לשים את זה כיצירה שכולם יוכלו להנות, את לא חושבת כך? תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנייר הצהוב אינו מבין תכולה נשגבת מלבין עצמו כאילו לא קיים המיית צבע מורחת אותיות ישנות ונקודות מכחול מכריזות "מלחמה" עושה לעצמו קמט ועוד קמט מטוס,ציפור העיקר להתעופף [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. ססגוני. מלים תמיד ישארו מוגבלות ביחס לצבע. שירים, עם זאת, יעלו עליו פי כמה וכמה. ציור שכזה... נהדר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! חזרת לכתוב בעברית! ועוד בעברית אהובה כל כך ... כמו תמיד, אני לא מתיימרת להבין בכתיבה, אבל משהו ב / / / קצת עשה לי את כל הדבר הרך הזה לנוקשה, אני חושב שהייתי פשוט משאירה רווחים גדולים בין מילה למילה ז"א "אהבתי את מבינה את הרגע שנגעת שאמרת קרב הלום" (כן, יש משמעות למרחק, הוא לא אקראי,) זה נקרא לי נכון יותר, רך יותר בדרך הזו, או בכל דרך אחרת שתעלה על דעתך שתגרום ל / / / להעלם משם... אבל שוב, מה אני מבינה... ברוך השב שייקה. [ליצירה]
- [ליצירה] צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל. לכן שתיקה, לכן בראשית... [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחח אני מדמיינת אותך אומר את זה , בקול שצריך לומר, וקשה לי לא לצחוק! כוכב, אתה ועולם הפשע לעולם לא תתחברו וטוב שכך! המממ להזהיר אותו קודם? אבל כוכב, להגיד לו "י'שך פנים יפות" לא רלוונטי אין לו ראש. זו עיקר הבעיה שלו. אילו היה לו ראש והיה תופס את משמעות קיומו, כבר מזמן היה תולה את עצמו, או בוחר מוות איטי יותר אפילו, בשביל לסבול בדרך... לא? [ליצירה]
- [ליצירה] והנה ההוכחה (בהמשך למה שכתבתי בתגובה ליצירה צבע) זה פשוט בתוכנו. וכן. אינספור מילים לא יוכלו להעביר הרגשה. מילים אכן נשארות עקרות לעומת כל הרגש המדהים הזה שסוער לו בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי זהירות שביר לחרוג ממנהגי (שלרוב מקבל את תגובותיך בשתיקת הבנה והסכמה קלה) הפעם אני בוחרת בלהגיב, אולי אפילו לחלוק. (בנחרצות..) "כשהלב פועם לו מסתובב, מתגלגל, רוכב תחת אצבעותיי" את באמת לא מכירה את ההרגשה הזו, בה מרוב ציפיה, כמיהה, השתוקקות, עומס רגש, הלב כמו מקבל חיים משל עצמו, משתלט בברוטליות על כל ישותך, עושה בך כרצונו ללא כל יכולת שליטה ולו הבסיסית ביותר?.... "יורה את שאריות ביטחוני העצמי ומפספס" גם את זה קשה לי להאמין שלא חווית אף פעם, זה משהו בסגנון "הצ'אנס האחרון", כמו תגובת נרדף שהגיע למלכוד ולדרך ללא מוצא, זה לנסות ללכת על כל הקופה כמו מתאבד שיעי, ולא משנה מה תהיינה התוצאות, יריות אחרונות של נסיונות בשם איזשהו כח עלום קיים/לא קיים עמוק בפנים... ועכשיו למה שצרם לי ביותר- "אתה מוכר" מוכר? אני חושבת שיש כאן מצד שי חשיפת רגשות בצורה כל כך חזקה ואפילו די יוצאת דופן ונדירה, "מוכר" זה נשמע לי יותר ניסיון שכנוע למשהו שה"משכנע" לא בדיוק מאמין בו בעצמו או מבין אותו לעומק. כאן אין כאן ולו צל של "מכירה" בעיני. יש כאן שיתוף די מקסים, וכן, הוא מצליח לעבור ורק בגלל שהוא כל כך אמיתי. והכי הכי חשוב (ושי, תפנים!) בשום פנים ואופן, אבל בשום פנים ואופן, (מספק נחרץ מצדי?) שלא תעז "לקפוץ" שפה. זה מה שעושה את סגנון הכתיבה הנוכחי כל כך מיוחד, הפשטות שבו, המילים הכל כך אנושיות, הלא מתיימרות, המקום האמיתי הזה שיודע להפוך גם מילים פשוטות לצרור יקר, השילוב בין אמת לרגש שלעולם לא יכול להוליד מילה זולה. היכולת שלי כקורא להתחבר לדברים בלי לפצח קודם את הצופן הגנטי... פשטות מבורכת. אני מאוד אוהבת אותו. גם את יתר האחרונים שלך שי. תם טקס מגילת העצמאות. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי רחמנות! אני כבר מזדקנת! (??) עבר לי צונאמי בבטן. עם כל שורה ושורה הוא הציף עוד. אתה שואל אם צונאמי במקרה הזה זה אומר טוב? צונאמי זה מ ע ו ל ה ! והופך משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה.... אני אחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] :) שעשעתיני. [ליצירה]
- [ליצירה] צבעוניים? צבעוניים בערך כמו לשים ציור שחור לבן יפהפה ככול שיהיה בחדר הכי חשוך שיש... אאוצ' קיים ולא קיים. כישרון את. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה כמו הזריחה שבו, פשוט. ויפה. כל כך התאים לי שיר כזה ליום הזה.. תודה. [ליצירה]
תגובות