[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יפה...8-)
אהבתי בעיקר את החלק האחרון...
מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא-
"לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון
לפני שאנו לוקים בשיגעון.."
[ליצירה]
יורם...
הסמקתני....
מילים שכאלו כותבים בדלתיים סגורות..
תודה לך.
אכן, כל שיר מיוחד למי שכתב אותו..
אך לדעתי, אם אדם כתב שיר שעורר אדם
אחר לכתוב שיר נוסף ..
(ולא משנה אם הרעיון דומה או לא..)
אזי.. לאדם אשר עורר, מיוחדים לו שני השירים..
אז השיר אשר יצא לי בעקבות שירך..
מיוחד אף הוא... לך.
[ליצירה]
אני אהבתי את הביטוי "טובלת בים צבוע בדם"
זה מעלה תמונה אומנם יפה,של שקיעה בים...
אך בד בבד עם הבנה של טעות מרה שהשמש..
שוקעת בדם..
וממזר פרחים יקר, עדיף שתהיה ילד חוקינו מאשר
לחם חוקינו...
המשך כך בן נר יוצר מתחיל..
[ליצירה]
אביב וסתיו.
יפה כרגיל. אני נהנה לקרוא ת'שירים שלך.
במיוחד שנגעת ביסמין,שיבא,ונענע...
נדיר למצוא אנשים שמשתמשים בצמחים בשירים שלהם.
מזכיר לי פעם משורר שנתן לי עותק של שיר שהוא כתב על ריחו של הטיון הדביק(שיר מקסים-רק חבל שאני לא מוצא אותו..)
בכל מקרה... העלת לי חיוך.
[ליצירה]
פרק טרי במחברת העבר
בועת זיכרון חולף.
הלב מתאמץ בלהט הקרב
בין להמשיך ולאהוב..
לבין מחדש להתאהב.
ואנו נשמטים בחריץ שביניים
ובסופו של דבר..
אם לא מוצאים איזון בין השניים...
מקפלים רגליים, ובורחים.
[ליצירה]
בת מלך יקרה, הכאב,פשוט נקרא..
יש דברים נסתרים,לא נבין לא נדע.
ואחד מהדברים,הוא גלגולה של נשמה..
לכל זמן,ועת לכל אדם,ולכל דבר...סיבה.
וכנראה פשוט...שהגיע זמנה.
*************
[ליצירה]
ליתוש יקירתי רק עכשיו נודע לי..
מזל טוב !!!
הרבה שמחה ואושר (וגם עושר לא יזיק...)
שתכתבי רק דברים טובים
ושרוח הכתיבה לעולם לא תעזוב אותך.
מעוז צור.
[ליצירה]
כל כך שונה העולם בין הגברים לנשים.
הגברים הם השותקים במהלך הימים,
הנשים הם הדוברות... לעיתים ללא הפסק.
אך מדהימה העובדה
שדווקא בין הגבר לאישה
נאלמת האישה והגבר מדבר.
וכמו בשיר שכתבת יורם
השתיקה... מזמינה דיבורים.
השיר שכתבת ממש יפה,
הוא לא רק מנקודת ראות של גבר..
אלא גם נקודת ראות... מגובה השנים.
וזה יפה.