אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
אהמ
יש פה הרבה חידושים עבורי
(זה באמת מה שמתרחש סביבי כשאני כובשת את עיני בסידור?)
אבל לא הבנתי מאיפה ולמה תיאורי הגועל?
האם יש איזו חובה להרוס כל הנאה שמפואית ברסיסי בשר מדממים?
לא ברור לי
[ליצירה]
מוציא חמה מנרתיקה
תודה לכם, ותודה למוציא חמה ממקום שבתה, שברור שכאשר היא יוצאת גם מצב הרוח שלי מתעופף לעננים בהתאם.
השירים האלה נכתבו בתקופה סגרירית, ושכבו אצלי בהתלבטות אם להעלות אותם או לא. אבל בכל זאת אמרתי, אי אפשר להתעלם ולהתכחש מצרור הרגשות האלה כאילו אינם קיימים.
הנחתי שיש אי אלו (א)נשים שיזדהו, עם הסגריריות, או עם תחושת הכבדות והכבלים של תינוק חדש.
תגובות