אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
אהבתי את החתונה האשדודית
(כי עד היום אני פוגשת את אותו דוד שבמקום לחתונתי הירושלמית, הגיע לאשדוד)
אבל ככה - ממש עצוב, איזה פאסימיות נישואית.
מקווה שיש גם רגעי אור ורומנטיקה שאותם לא טרחת לחלק איתנו.
[ליצירה]
אך כמה טוב שהתגלגלתי לכאן
את השיר על מרב אני מכירה מהספר, אבל השרשור שאחריו - חבל על הזמן.
ועכשיו באמת חבל על הזמן, הבוקר רק התחיל יש מה לעשות.
ישר כוח לחרזנים המקסימים!
כיף צרוף!
[ליצירה]
מתוק, גדול מהחיים
פשוט מקסים
איך להגדיר? סיפור שיכול להתאים לכולם.
מסוג הסיפורים העטופים כסיפורי ילדים ויש בהם רמזים לכל מיני דברים.
כמה מתוק. נפלא.
רק לחפש מאייר כשרוני ולכרוך ביחד.
[ליצירה]
על דמעות ואלוהים
אתך אני בדמעותיך
כאחת שראתה תינוק קטן ויפהפה מוטל ללא רוח חיים ושאלה את אותן שאלות
אני חושבת שבמצבים כאלה לא הרציונאל צריך לשלוט בשאלותיו ובתשובותיו, המספקות או הלא מספקות,
אלא פשוט הרגש, שהוא בזמנים אלו חזק מכל, צריך פשוט לבוא לידי ביטוי מלא כמו שהוא.
דמעות, בכי, לא לנסות להסביר, לא לחפש הסברים, לא לנסות להצדיק, ובטח שלא לחפש בספרים איך אני אמור להרגיש או להתמודד עם זה.
פשוט להיות.
להרגיש.
אני מאמינה שהנשמה (המקום ממנו חווים רגשות) מובילה לכיוון הנכון, אף שאנשים דתיים לפעמים פוחדים להרגיש באמת. צריכים תעודת הכשר גם לרגשות.
אם אתה מאמין שנשמתך היא חלק אלוה ממעל, אתה יכול לסמוך עליה, שהרגשות שהיא מוציאה החוצה לא בהכרח יובילו אותך למרוד.
בהצלחה בכל תהפוכותיך
ושתהיה שלם תמיד עם נשמתך.
תגובות