כחתול האם תשרוט
כאדם האם תזעק
ולא חתול כי אם אדם
אתן לך כדור לשחק בו
אוקטובר 1998
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, אם המשורר בעצמו לא יודע למה התכוון... (אז עם מה נשארנו, ניסוח מרשים?) [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכן. א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם ישועות. משהו מסתורי, מעניין. זה יפה. הייתי מסווגת כשיר ולא כמשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] כן? טוב, אולי בגלל שכתבתי את זה במקור במשפט אחד (הייתי צריכה לקטוע אותו בגלל מגבלות המקום) אז סיווגתי אותו בהתאם. בכל מקרה, תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה. זה גם מה שאני מרגישה לגביו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מסוג הדברים שהניסוח שלהם נותן תחושה של משהו עמוק ומדויק - אבל אין לך מושג מה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה כוכב אחד מעז בתגובה על יצירתה (הנפלאה) של רבקה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה... ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר, אבל אני לא מרגישה ראויה למה שכתבת... וכמו שנשמת כתבה- יש כאן הרבה יוצרות טובות. אני ממש מתרגשת מהתגובה שלך, איזו מחמאה! ובקשר לכינוי- למה צורם? ולא- לא התיימרתי לשנייה להציג את עצמי כיונה וולך החדשה, רק השאלתי ממנה ביטוי יפהפה בעיניי. ואשריך שאתה מאיר ויזלטיר החדש... ולסיום- שוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה די עצוב לי. ושתדע שהקהל כאן מריע לך ועוד איך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה מממ... מה זה אומר? [ליצירה]
- [ליצירה] המשך טוב לשיחתנו מאתמול אני כל-כך מכירה את זה. וזה מזכיר לי את אחד ההרהורים שכתבתי לא מזמן: נרפאתי. עכשיו אני נורמלית. כבר מזמן לא הייתי נורמלית ככה. כל-כך נורמלית אני עכשיו, שאני לא מבינה מה כל-כך נורמלי בי ולמה פתאום זה קרה יום אחד שנהייתי נורמלית. אני משתתפת בצערך על היעדר המילים, אבל אני חייבת לציין שלמרות שאני מאוד אוהבת את השירים שלך, אני מאוד-מאוד שמחה שאתה מאושר. (: [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך, אבל כל-כך נכון. ועצוב. ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמנם לא מה שרציתי לכתוב, אבל אהבתי את הרעיון, את "ואני אינני מאמינה" בפני עצמו ואת הסיום של "ואני אינני". [ליצירה]
תגובות