עצים גדלים תפארת
חול הארץ נישא על גב רוח
ומי הים נודדים
כל חי מהלך
וכל עצם מוליכים אותו
הנעים סדרי עולם ממקומם?
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הקבלה של החזרה אל "ההוא" לכסיסת הציפורניים כהרגל מגונה? לא הבנתי את "בתוך כל המשמעות...." ואולי כדאי לפתח יותר את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] עולה מהיצירות שלך תחושה חזקה של עומק, אתה כנראה אדם מאוד עדין, מאוד רגיש. נהניתי מאוד לקרוא - ולחזור ולקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי-אוי-אוי. עצוב. אבל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. ילד - שיניתי את הסיווג ל"קטע", אז עכשיו זה כבר לא מתיימר להיות שיר. תודה על הביקורת (חבל רק שהיא לא מוסברת יותר). [ליצירה]
- [ליצירה] אוווו. זה פשוט ממש יפה, אני צריכה לקרוא את זה עוד כמה פעמים ולחשוב על זה עוד בשביל לתת תגובה קונקרטית יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור לקבל את זה כמובן מאליו ואסור להפסיק להתבונן ולתהות, כמו בקטע הזה. ואני רוצה להאמין שאם נמשיך להטיל ספק, יהיה ביכולתנו לשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שלא הסברת את התגובה שלך. אם יש לך משהו להגיד- תגידי אותו בצורה ברורה. תגובה כזאת נראית כאילו הכוונה היחידה שלה היא לפגוע, והיא בטח לא מהווה ביקורת בונה - שבשבילה יש את האפשרות להגיב. אם, למשל, היית מסבירה שמה שכתבתי גורם לך לתחושת אי-נוחות ואפילו גועל, הייתי יכולה להגיד שזה חלק ממה שהשיר אמור להעביר ולפיכך אני שמחה על תגובתך, שמעידה על זה שהצלחתי בכך. [ליצירה]
