כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
[ליצירה]
שי- זה קטע ענק!
לצערי אני נתקפת בנדודי שינה רבים, תמיד המליצו לי לספור כבשים, וזה רק היה מתסכל אותי יותר- כי הן היו קופצות מעבר לגדר- ואחת היתה נתקעת והשניה נופלת, וזה רק הפריע לי לישון- עוד יותר, מכל הלחץ והציפיה...
אל חשש- אני נורמאלית, למרות איך שזה נשמע, אך הזדהותי המוחלטת וחיוכי המלא על שיר מקסים!!!
[ליצירה]
כתוב יפה אבל משהו מפריע לי, המקצב לא מתאים, לדעתי, לסגנון ולתוכן, השורות קצרות מדי, קצובות מדי, ומפריעות להרגיש את הרכות של היצירה, מפריעות לזרום עם יופיה.
[ליצירה]
יש משמעות לדברים, מעבר לרובד החיצוני של המילים.
כפי שאמרתי, אני יכולה הבין למה חשבת כך, אבל לא רק זו היתה כוונתי!!! לא להפגע בבקשה.
וגם אם כן נראה זאת בהקשר לאמירתך הנדונה, אין כאן תוכן עוקצני. תקשיב לו, או לקול שלי, כאמור לעיל...
בכל אופן, אם נפגעת, התנצלותי הכנה...
[ליצירה]
קליל.
השורה "רק רוח אמת של חורף עקשן" הפריעה לי קצת, כי השיר באמת קליל, חביב ונעים, אבל "רוח אמת" מנסה להכניס כאן תכנים ועוצמות שלא נמצאות בשאר השורות, הייתי מתאימה גם שורה זו לרוח השיר (תרתי משמע) ומשאירה אותה בפשטותה: "רק רוח קרירה של חורף עקשן" או משהו בסגנון...
[ליצירה]
אני חייבת להודות שאת היצירה הזו פחות אהבתי מהשלוש שפירסמת לאחרונה. המילה- בוערת שחוזרת מדי הרבה פעמים בעיני, המקצב- הקצת לחוץ יחד עם הפונט הבולט), פחות דיבר אליי.
תגובות