מה תאמר עת
אלך לא
אחזור
איך תצעק דמעותיך
הן תמנע רגשותיך
מדבר
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה, זה ממש תאור של הרגשה, כמעט ואפשר לומר שלא היתה לי יד בזה, רק רגש... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה. הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
- [ליצירה] שי חמוד-תודה, אבל -לא לדאוג, לא התכוונתי ל"נעשה ונשמע", סתם ניסיתי להביע- שביקורת היא דבר חיובי ואין לי בעיה לשמוע, אך עליה להיות מובנית, עם תוכן ועם "בשר", כלשונו הוא... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני.... הבית: מסיר את המנעול יוצא למקום ההוא בלב זכרונות בו לא ביקרתי, כאלבום חתום שלא פתחתי, אותו הריח נותר יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי, תמשיך בקו הזה, גם הצורה, גם התוכן- מקסים!!! פחות אהבתי את היצירה הקודמת, הסגנון השני, של דברים של רגע... אבל זה מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] אביב ביטא זאת כ"כ יפה, מצטרפת בחום, זה כתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] אמה- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מפחיד לפעמים אבל גם קצת מדהים, לא? תודה :) [ליצירה]
תגובות