[ליצירה]
זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני....
הבית: מסיר את המנעול
יוצא למקום ההוא
בלב זכרונות
בו לא ביקרתי,
כאלבום חתום
שלא פתחתי,
אותו הריח
נותר
יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!!
[ליצירה]
אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות.
כבני מרון נעמוד
חוששים ויראים
מאימת דינך
ומעשינו
מתנקים מחטאים,
נחרדים מכל
שופר
שיזעק בקול,
את שברינו,
תרועתינו
לאדון הכל.
[ליצירה]
יוסי יקירי,
לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...)
אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום...
ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח.
בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)...
נדבר...
איה:)
[ליצירה]
בתשובה לשאלה, מעבר השורות בא לבטא משו, ליצור תחושה מסויימת שניסיתי להעביר,
אולי זו הנשימה שנקטעת ואיתה גם השורה, אולי זה חוסר המקום להכיל יותר ממילה בשורה- יותר רגש יותר....
ואולי....
כל אחד וסיבותיו הוא....
תודה על התגובות!
שבת שלום!
[ליצירה]
אני חוזרת על עצמי בתגובות אליך לאחרונה, אליך וליצירותיך.
משהו השתנה בך, יש הרגשה שלקחת נשימה כ"כ עמוקה וחזרת, אחר, עם כוחות ויכולות אחרות, עם רגשות ורגישיות חדשות, מפתיעות, מרגשות, מעניינות, מרטיטות ונוגעות....
אני מתענגת מכל ועל כל יצירה שלך עד כה.
[ליצירה]
[ליצירה]
ועכשיו- זה מקסים ביותר!
עד כדי מופלא!
העונג היה שלי :)
תגובות