נדמה שאתה לי כחבל הצלה (בחזרה) למציאות
אחרי שהוא זרקני לחושך ובדידות
ופתאום מאמינה כי להיום- יהיה מחר
ולא רואה עוד בעתיד רק את העבר
יודעת כי שמש תפציע ותעיר לי האור
ואולי (?) טוב יותר, יעשה אם לא יחזור...
[ליצירה]
איזה יופי, איזו עדינות, כמה רגישות, נועם ותוכן. שמעתי את החליל, את התנים וציוץ הציפורים, ראיתי את הכוכב המנצנץ, הרגשתי את האדמה הלחה ואהבתי...
[ליצירה]
התוכן יפה, אני חושבת שהכתיבה ילדותית קצת, חרוזים קבועים ובנאליים במעט. הייתי עובדת על זה עוד.
והערת הגהה קטנה-
"מולדתי הוא המקום
שאותו בניתי במו ידיי"
-יש לכתוב "מולדתי היא המקום" שכן מילת היחס מתייחסת למולדת ולא למקום ולכן היא בלשון נקבה ולא בלשון זכר.
[ליצירה]
מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
תגובות