הרוח לקחה אותי.
רוח יודעת לקחת בזמן.
הבועה שהייתי נסחפה,
צבעונית ויפה,
הרחק מהכאב שהייתם לי.
נזהרת מקוצים.
נזהרת מהקרקע.
נזהרת לא לנשום
יותר מדי אוויר.
אל תאיצו בי.
אני מתחילה למצוא את הבית.
משהו עומד להתעורר.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כרגיל, היית ונשארת אמן התמונות והאווירה. אוהבת לקרוא את השירים שלך:) [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לא מצאתי פה שום דבר מצחיק... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד בטירוף... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם כותרת לא רק שאתה צודק - גם אמרת את זה בצורה כל-כך יפה! פשוט יפהפה! אבל זה מזכיר לי משהו... הממ... משהו תנכ"י כזה... שמות י"ח אומר לך משהו? (זה בוחן פתע בתנ"ך) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט... פשוט מעולה! מקסימקסימקסים!! ממש! תכתוב עוד כאלה! תשמע, אתה שם את סיימון סינג בכיס הקטן... ואיך שחיברת את זה לסיפור עם תמר... והתיאורים כל כך עדינים וציוריים. אין כמוך! מצטרפת לכולם ומוחאת כפיים פה בבית. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים לחלוטין. הקטע בסוף צרם גם לי קצת, כשאת מסבירה לה על הקסם שברגע-שלפני-הנפילה. פילוסופיה קצת עמוקה מדי לילדה קטנה, לדעתי. חוץ מזה - נפלא. אי אפשר שלא להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי מאוד את השיר של צור ארליך במקור ראשון השבת. וזו מחמאה :) כמה שהמילים הגדולות לא אומרות כלום כשהן באמת מכילות את המשמעות שלהן... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מתאר הרגשה מאוד מוכרת. אין כמו לבד. מזכיר לי את הבית :-) אהה... שילה, שילה. (מה לעשות, אני מכורה) [ליצירה]
תגובות