זה עצוב כל - כך לראות
חלום של ילד מתנפץ.
ואז כבר קשה מאוד להבחין
של מי השברים:
חלום
ילד
שלובים זה בזה עד רגע השבירה.
ואולי תגידו:
גם אחרי זה.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] מ ד ה י ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מוקסמת מסגנון הכתיבה! זוכרת שאמרתי לך שאני פחות אוהבת מילים פשוטות. אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה?!? את עושה את זה בצורה מעלפת! סליחה. איזה תום לב, לחשוב על יצירה כזו... כל כך אמיתי.......... שאפשר לבכות. עוטף בתוכו תחושת מוות. (משום מה) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לבכות, כתבתי את את זה כי אחיינית שלי בכתה נורא.... (ותודה...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... זה אחד הדברים היפים בילדים, התום הזה... ואי היכולת לנטוש את החלום, גם אחרי שהוא אבוד, עדיין לבכותו... כשאנחנו מתבגרים אנחנו גם למדים להשלים עם המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אולי קשר עין אחרי זה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לפחות הבנתי שלא הבנתי, ובמקום שמי שלא הבין...אחרי שהוא הבין אפאחד לא יכול לעמוד... תודה על הסיוע! דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] שיקה יקירי משכבר הימים... מלא חן כתמיד, ובדידות גדולה. מקווה שהכל אצלך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חיפשתי חומר על שבת, ובמקרה ניתקלתי בשיר הזה. הדפסתי ואחרי כמה ימים אמרתי לעצמי: לא, אני לא יכולה להשאיר את זה ככה, אני חייבת להעלות את זה לתגובות... סלח לי עופ... [ליצירה]
- [ליצירה] זו לא התגוננות זו התמודדות. זה מה שכיף בשיר - אפשר לקטר. זה פשוט שיר על אחד מהימים האלו, שהכל עולה ומציף, הכל עמוס, כולם רוצים הכל בבת אחת ואין לך טיפה לעצמך. זה פשוט שיר לשחרור לחצים, ואני - באמת שאין לי מה להתלונן על בן זוגי. ברוך ד', 99.9 מהפעמים זה באמת נגמר אצלו ולא בכרית. אבל מה? אז לא יוצאים שירים עצובים. הם יוצאים מהפחות מהאחוז שבה הכרית היא היא התחנה הסופית.... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי יש פה הקצנה ויעני "חוסר רגישות" אבל יאאלה! אנשים מתים פה על ימין ועל שמאל, אם לא נצחק - נמות מבכי! ברכותיי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא ככ אוהבת להגיב אם יש מיליון כאלו שעשו זאת לפני, אבל ממש אהבתי. (בפן הקיצי, כמובן וכמדובר...) קבלי א"א [ליצירה]
- [ליצירה] ואליי מחר, מה יהיה? עת יחליף אור השחר הלבן, את אור נרות בדידותיינו? שמא יתפוגגו הצמידים, וימוגו הגמלים יחד עם אור הגחליליות? [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה ולהכניס להם. אתה צריך להיות גאה בזה שאתה דתי, בזה שאתה חייל ובזה שאתה גם חייל וגם דתי וגם שם ביחד. מחכה להמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל אחד יש רגעים שפתאום משתנים לו המשקפיים, ומה שהיה ברור מאליו, פתאום זז מול העיניים. אז נכון שזאת קלישאה, ואין כל כך מה לעשות, אבל תני לזה קצת זמן, ואל תפסיקי לקוות. והכי חשוב, שמיכת הפוך היקרה, אל תוותרי לעצמך, ואל תרימי ידים. וקחי בחשבון שלא תמיד זה עובר אחת ושתיים... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו... מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים) ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר) בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני. דנדוש. [ליצירה]
תגובות