הצפירה נגמרה
וכולם כבר עם הפנים ליום העצמאות.
ורק המתים נשארים תמיד,
ביום הזיכרון.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה ההסבר הכי חמוד ששמעתי בחיים שלי על למה יש פירות (מ)יבשים... חינני וחמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון הכללי, והסוף עם האלף סכינים הוא ממש מעולה. סך השיר קצת ארוך מידי, לטעמי, אבל בגדול אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כן, בטח עברו שנים מאז שכתבת את זה ואתה אפילו לא זוכר שזה פה, אבל רק רציתי להגיד שדברים כאלו, אני יותר אוהבת מהיצירה החדשה שלך (שגם טובה...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שינוי בין השנים... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... זה עצוב ומתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] רון, לגבי היחסים. ברור לי שלא חשבת על זה, ולכן הערתי את הערתי. אבל הצירוף של: נשאב פנימה.... והסערה שבחוץ (או שבעצם היא בפנים?). גופי רוטט, רועד מאושר. התרגשות. קירבה... מפרה את העתיד, מאיר... וכולי. זה מזכיר לי את השיר של עידן רייכל: הנך יפה רעייתי, הוא לוקח שימוש משיר השירים והופך לגופני ממש. וכן, אני יודעת שזאת לא היתה הכוונה... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר בנוי בעיקר מהחסרים, אנחנו לא יודעים מה הוחסר ואנחנו לא יודעים מה נכתב. גם הסיטואציה כללית וללא פרטים והשיר קצר ומקצר באינפורמציה. דווקא זה מה שיפה בעיני. קיטשי? נכון. זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת, אבל יש בזה. אז מה? גם את צריך... (במינון!!) [ליצירה]
- [ליצירה] לשמחתי הופיע הסיפור בתגובות אחרונות... שמחתי לקרוא! קליל וחמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] לגלעדי דעה, אדם קיבל את חוה כי ידע שהיא תצליח להאיר גם אותו וגם אותה. בדיוק כמו שאדם שיאיר לחבר גם יפיץ את האור וגם לא יהיה חסר! ולפחות זו דעתי. דנדוש. [ליצירה]
תגובות