[ליצירה]
אז ככה...
דבר ראשון, יומולדת שמח!!!
דבר שני: כל חיינו הם חלק מתהליך אחד ארוך, היומולדת, זה שאמור לסכם שנה, זה לא צעד אחד שאת עושה ואז - זהו! פתאום את גדולה.
תנסי לחשוב במה השתפרת מהשנה שעברה, מה השתנה, במה תוכלי להיות טובה יותר ואז בשנה הבאה לדעת: בזה, השתפרתי המון....
שפע ברכות ואיחולים- מעומק הלב....
[ליצירה]
אהבתי את הזרימה של השיר. למרות שזאת סיטואציה מוכרת, הוא ממש מביעה ולא בצורה משעממת או חוזרת על עצמה...
השיר יפה, השאלה מה עושים עם המציאות!
דנדוש
[ליצירה]
דווקא מלך האריות!?
מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!?
[ליצירה]
כן, כן, בטח עברו שנים מאז שכתבת את זה ואתה אפילו לא זוכר שזה פה, אבל רק רציתי להגיד שדברים כאלו, אני יותר אוהבת מהיצירה החדשה שלך (שגם טובה...)
[ליצירה]
זו לא התגוננות זו התמודדות. זה מה שכיף בשיר - אפשר לקטר. זה פשוט שיר על אחד מהימים האלו, שהכל עולה ומציף, הכל עמוס, כולם רוצים הכל בבת אחת ואין לך טיפה לעצמך. זה פשוט שיר לשחרור לחצים, ואני - באמת שאין לי מה להתלונן על בן זוגי. ברוך ד', 99.9 מהפעמים זה באמת נגמר אצלו ולא בכרית. אבל מה? אז לא יוצאים שירים עצובים. הם יוצאים מהפחות מהאחוז שבה הכרית היא היא התחנה הסופית....
[ליצירה]
אולי זה בגלל השעה אבל אני לא בטוחה שהבנתי את הכל... לדוגמא: למה למות כמו החתולים? (ז"א: זה נשמע לי משפיל משהו, לא!?)
ובכל זאת יש בשיר משהו שאהבתי... אולי הדימויים? הציוריות טובה מאוד, והתמונה נורא עולה לי בראש כשאני קוראת אותו...
תגובות