ולאחר שדקרת שאלת אם בסדר.
שמת ידייך על עיניי
ושלחת גלים סגולים.
"על איזה צמח את חושבת?"
על כל הדברים שעוברים לי בראש.
זה מרגיש לי בבטן
עובר לרגליים
מדגדג לי ביד
ויוצא.
אחר כך,
כשנפגשנו במיסדרון
חייכת שלום.
[ליצירה]
תמי, אין כמו חברים בימים מעוננים? זה מה שיש לך לומר?
חוצמיזה, אין עניין הפרסום כתמיכה אלא כביקורת יצירתית. לכן, הרוצה בתמיכה- או בבלוג או פסיכולוג. לא כאן המקום. מסר אישי? אישי. עוד לא פאשיזם (על אף שיכול להיות נחמד).
זהו.
תגובות