אתה,
משאיר לי חום
ולוקח לי קור
ומותח
עד שרותח.
דמי מבעבע
ואתה
מוכן כמו אוכל על השולחן.
חוליותיי התפוקקו
רישרש גם הסכו"ם,
מאנרגיות השיחה
שאריות "האזינו"
משפתיי אני מוחה,
ותחת מפית זו, שאת פי נגבה
אתה ואני,
מרעב נגווע.
[ליצירה]
מתוק לאללה
פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי.
בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה.