אילו יכולתי לעשות לך copy/paste
זה היה יכול להיות פשוט נפלא.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אצלי בחדר כלוב של זכוכית, מנחם. שאגה אולי תנפץ ואולי תמלא אותו באלפי הדהודי שאגות, הרשה לי לנחש מה תעשה איתן... [ליצירה]
- [ליצירה] * נחמד. כתיבה שמזכירה ניחוח של פעם. לא מצליחה לענות לעצמי מי המשורר בדיוק שהזכיר לי הסגנון. בכל מקרה, אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה 2 טוב, התגובה הראשונה שלי היתה מהבטן. התגובה השנייה תהיה קצת יותר שקולה, (כבר לא היה זמן לכתוב אותה כי נכנסה שבת). עכשיו לאור התגובות לתגובות זה גם ממש מתבקש. אז כן, אני דוגלת בחופש הביטוי, (גם לאידיוטים שממלאים תגובות בפורומים ב-YNET בסגנון "כל הסמולנים לכו ת..." אין ברירה, הרי במקום אחר אף אחד לא יתן להם להתבטא וזו כאמור זכות יסוד). משום כך חשבתי אולי להפנות את ההערה ליוצרת שתגביל את הקריאה "לגילאי 18 ומעלה בלבד" או "לא מיועד לאולפניסטיות עם לב חלש וראש כחול". ועוד הערה, אם כבר אווירה אינטימית - תשאירי את זה כמו שזה (כלומר בלי התנצלויות של כן מיני, לא מיני, או סליחה שנולדתי) כל אחד יעשה את הפרשנות שלו מעולם המושגים המפותח והעשיר (או לא, לצורך העניין) שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ילד טוב ירושלים הגעתי לכאן מן הנתיבים, לפי התאריך וכמות התגובות, ממש בוששתי. כמו גם הגאולה, שלא כמו הזעם. רוצה גם לתת הפנייה ליצירה בהשראת העיר, קרוב יותר לכניסה והיציאה ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] טיזר מעניקה לך כלאחר כבוד את התגובה הזו, בתקווה שתשמש טיזר עבור הגולשים להיכנס לשטויות הנהדרות שאתה מייצר. [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות ליצירה זו ול"כיסויים" של מיגה שנשלתה מן האוב בעקבותיה, הריני להמליץ לכם על יצירה נוספת המבטאת רעיונות דומים, או לפחות מבוססת על תחושות ראשוניות דומות. היא לוקחת זאת לכיוונים קצת נוירוטיים ואולי אף לסבו-אירוטיים בפרשנות. אמנם שום דבר שהגרעין הקשה של אנשי צורה לא יוכל לשאת, ובכל זאת, שלא תגידו שלא אמרתי קודם. ועוד גילוי נאות למגיבה יש קשר אישי עם הכותבת. שם הסיפור הוא: מירוניבה של שהרה בלאו. תמצאו אותו ב- bananot.co.il [ליצירה]
- [ליצירה] איזה 16?? היא בת 13 מקסימום. התמונה טובה אבל יש לי הערה כללית, לדודי ולעוד המונים שחוזרים מהמזרח. כולם שם פתאום מתחילים להתעניין בצילום אנתרופולוגי עאלק. ולצלם ילידים, בעיקר ילדים בסביבתם הטבעית והמאוד עלובה. אני אומרת את זה גם לחברים שחזרו והראו לי תמונות. יש כאן מימד מובהק של ניצול. לילדים האלה אין יצחק קדמן. עוד הרבה הרבה לפני זה אין להם תזונה חצי ראויה. למה שתצלם אותם ככה, גם בלי לשאול רשות וגם אם הסכימו, (יש להם ברירה מול הכובש הלבן?!) חשבת להציע להם תשלום או אפילו ארוחת צהרים ברופיה וחצי עבור הפוטו-אופ? ואם כן, אז ההערה נשארת על תקן כללית בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה המשפט, במחילה, לא מבאס ולא מצחיק. לעומת זאת דווקא הכותרת היא שוס היסטרי. (יש בזה משהו מבאס, אבל עזוב, צחוקים) [ליצירה]
- [ליצירה] עושה לדמוע דיברו על המבנה, על חילופי הדברים ואחר כך הדיבור מתוך העולם הפנימי, זה בהחלט מה שעושה את היצירה למה שהיא, אבל בעיניי מה שנותן לה את הנשמה שבתוך המבנהף זו הנשמה שהבאת מתוכך. [ליצירה]
- [ליצירה] מזמן הייתי צריכה לקרוא. טוב שיש פה חתולים עם טעם משובח. באמת חשבתי על זה איך בחתונה כל האקסים/החברות המעצבנות/הדודות המנג'סות שלך כולם כולם הופכים ללא רלוונטיים, כל ההצקות מן העבר היו כלא היו, קטנות עלייך - מתגמדות. אח, רק בשביל זה שווה להתחתן. [ליצירה]
