אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
אכן כך..
ובעניין השיר, יש סיפור יפה שקשור במשפט הזה, ושאהוד בנאי מספר בספר שלו: "זוכר כמעט הכל", סיפור על אמא של יובל גליק ז"ל שנהרג בהתרסקות מטוס אם אני זוכרת נכון. מומלץ לקרוא.
[ליצירה]
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
[ליצירה]
:-)))
מחייכת מאוד.
בהחלט אספקט מעניין. שלא נחשוב שרק לנו, המדוייטים, יש בעיה. כל המשפחה סובלת...
חוצמיזה מה היה הקטע על מכללת אורות? ממממ?!
אני מבקשת... יש כמה יוצאות דופן.
:-) סו.
[ליצירה]
וואו.
וואו.
כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק.
מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה.
ישר כח.
סו.
[ליצירה]
וואו...
מכירה את הסיפורים האלה. ביחוד על הדירה הקרה שמחכה.
משנה הבאה זה קרוואן לוהט שיחכה...
=(
ואתה כותב מצויין, יקירי. מצויין ממש.
בהצלחה!
סו.
תגובות