מהו הריח הענוג
אשר שורה עלייך
עת נשוח בשדה
לעת ערוב היום?
מהו הניחוח הנושב
הבא מבוסתן הפרי
ונושב כרוח משלו
הישר אל חלוני?
ניחוח האהבה
שלעולם אינו נימוח
גם בשעה הכי מתוקה
אך גם בשפל ומצוקה,
אינו תלוי בדבר
רק בעתיד
הווה
ועבר
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] - מהמם. אבל זה נקרא בעיניך "אינו תלוי בדבר"?! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים פשוט נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה. הלוואי שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה (פיצקית) "אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... למה העבר בסוף??? בד"כ מתחילים מהעבר אל העתיד... ודווקא באהבה זה כך... [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאש יוקדת: טוב שאתה שואל. לעתים ניחוח האהבה לוקח אותנו אחרוה אל רגעים מופלאים. ריח מזכיר לנו נשכחות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] התקשרות מלאה "רק" נותן טון חדש- "ניחוח אהבה" תמים. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים תיאור פיוטי -הגן ופיתויו הרבים [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ניתוח לעניין התייחסות למבנה השיר: הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול. מבחינת קומפוזיציה: אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל. הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי. בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק: "לאור החמה, אל תת לכם שקוע" ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר) "עמוד השחר של התקווה יבהר" [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר שמתחיל מכפתור אחד דומם ועובר ממנו אל היישות הממשית והחיה -בשר ודם. המילה "מסוטט" צריכה להיכתב כ"מסותת" חביב ומקורי [ליצירה]
- [ליצירה] אכן עיר בבועה מסוגרת צעירה בתכסית של מבוגרת בבתי המרזח השתייה מתפרצת ועין אחת צעירה קורצת [ליצירה]
- [ליצירה] אולי חלק ניכר מן הגברים חושב כך, אבל לשמור את הדבר בפנים מבלי להוציאו החוצה כרוך בהרבה יותר כאבים, חששות ומועקות. מניסיון. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר המהלך קסם במשעולי הארץ היפה, אך עם זאת הדובר מנסה לומר כי זה לא הזמן לפתוח את לבו בפני הנמענת... לפי דעתי - המקלדת מקלקלת מעט את התום והנוסטלגיה הטמונים בשיר הנסוך על שבילי הארץ, [ליצירה]
- [ליצירה] ואו האדמה רועדת למקרא שירך וקול המנועים וצעדת החיילים ניכרת בכל פינה יא ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר נכון וכואה כמה הוא צודק: על אנשים כאלה נאמר: "רוממות הדמוקרטיה בפיהם והדיקטטורה בידם" [ליצירה]
- [ליצירה] כואב לראות ביגונם [ליצירה]
- [ליצירה] חי חי חי מעיין גנים! הצחקתיקי. אני לא שמואל ירושלמי. הוא ואני זה שני אנשים שונים לחלוטין. אמנם בתזמון די מוזר אחרי כל יצירה שלי מופיעה יצירתו, אך זה עדיין לא אומר כלום... בעבר אף טענתי (בבדיחות) שעד שלא יוכח אחרת, ועד שהוא לא יתנער מאדישותו, אנחנו אדם אחד... אבל את זה שאנחנו שני אנשים שונים קל מאוד להוכיח... אם תרצי, אני אתן לך את מס' הטלפון שלי ואת שלו.. ותראי שיענו לך שני אנשים שונים.... [ליצירה]
תגובות