[ליצירה]
(כמו שאמר איש חכם אחד:) נו, באמת..
אתה לא יודע מה זה דופלו? בוש והכלם!
לדעתי זה חלק מהחלומיות של החלום. כמו שאמרת בעצמך, "התמונות לא לגמרי ברורות, הדמויות לא לחלוטין מאופיינות".
הראל - אני חולקת עליך בכל לשון של מחלוקת! למה נונסנס?!!? חלום זה עניין שברומו של עולם! אדם שחולם נמצא בעולמות עליונים ורמים ביותר! אדם ישן שרוי במצב שבו הוא חי 98 אחוז וארבע שישיות, ומת אחוז אחד ושתי שישיות! (סופרפוזיציה, למומחים שבינינו). האין זה דבר נעלה ביותר, כ"כ קרוב לעוה"ב?!
[ליצירה]
ואם בנשים עסקינן,
ב"ה
עשרה קווין של טלפון ירדו לעולם. תשעה נטלו הנשים, והעשירי היה תפוס. (יש עוד המון גרסאות: עם העשירי אפשר לעשות מה שרוצים).
[ליצירה]
הו, שמואל היקר...
ב"ה
אכן, מותר להשתמש בכתיב לקוי לשם ה-ח-ר-י-ז-ה. אך אם תשים לב, אין בשיר שלך א-ף שורה שמתחרזת עם "קודר". ואתה גם כותב "זיעקי" במקום "זעקי". מכאן שאתה טועה סתם, פשוט כי אינך יודע לכתוב נכון, ולא לשום תכלית נעלה ומשגבת.
[ליצירה]
אודיה, את לא יודעת?
יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי.
מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים.
[ליצירה]
ומה אני עשיתי!??!
ב"ה
חגית מותק, אני מבקשת לא להשחיל את שמי לדיון שלא השתתפתי בו בכלל!!!
"ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים"
!?!?
מה את מנסה להביע? אני הייתי פה בכלל? אני שאלתי משהו על שיר השירים?! את הסברת *לי* משהו!?!? מהההה?!
קודם כל אני רוצה לטהר את שמי.
ושנית, אם כבר הזכרת את שמי, אז אולי אני אגיב בכ"ז:
באופן כללי אני מסכימה עם כל מילה של ממזי, ובאופן ברטני אני חושבת שהטיעון של חגית מגוחך ולא לעניין בכלל.
"אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם
בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו
וזהו."
ממש לא מפריעה לי התחושה שלו כשהוא כותב, כל בנאדם חש כלמיני דברים במצבים מסויימים, אבל יש דברים שלא צריך לחשוף בציבור. אל תקראו אותו וזהו זה לא פתרון, כי כדי לדעת מעתה ואילך לא לקרוא אותו, יש הכרח להחשף לפחות לדבר אחד כזה מפרי עטו, ואחרי ההחשפות הנזק כבר נעשה. אבל לגמרי לא שייך לטעון אי בעלות על רגשותיו, כי אף אחד כאן לא טען בעלות על רגשותיו של הכותב.
חגית, לפעמים נדמה לי שאת כ"כ נהנת להתווכח, ואת קצת מאבדת את עצמך. מה שצרם לי זה היהירות המוגזמת שלך והנסיון לעקוץ על כל צעד ושעל. אפשר להתווכח גם אחרת. ואני לא חושבת שאחרי כ"כ הרבה לעג ועקיצות בעניינים שלא תמיד קשורים לוויכוח - כמו צבא למשל, או התעללות בשנינות שממזי אמר - אחרי זה אני לא חושבת שמה שיתקן את האווירה זה לזרוק איזה "ממזי, את יודע שאני מתה עליך". כל הצורה של ההתכתשות האובססיבית שלך עשתה לי קצת רע. וגם היצירה עשתה לי קצת רע, אז בכלל, עכשיו רע לי שני קצתים.
[ליצירה]
:)
אני בטח אראה מטופשת אם אראה את התלהבותי מהסיפור ע"י קריאות שמחה וצהלות וצעקות התלהבות, ולכן לא אתלהב ולא אגיד כמה זה גאוני.
(תנחשו בעצמכם כמה!)
[ליצירה]
[ליצירה]
הו, נעל הפרשן המגיה רחוק.
ב"ה
אהבתי מאוד. מעורפל וחלומי, כמה משמעויות התערבבו לי בראש כשקראתי. רעיון יפה.
תגובות