שיחקת בי -
אוהב
לא אוהב
אוהב
לא אוהב
אוהב
ולפרח שלנו
נגמרו העלים...
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחלה, ואף מהנה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו. מזדהה עם כל מילה. וגם כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] - יוווו.. כל כך מכיר את זה.. והדימוי גורם לך לחייך, בעצב, בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסיייייייים מתה על הקצרצרים האלה עם הכפל משמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו בכל יצירה כמעט יש משו שאני מזדהה איתו אבל את זה אימצתי :) אחותי תמשיכי כך |נשיקה| [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט יפה :-) קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] פרח נוגע פוגע ובתוכי הלב יודע [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץץץ כאב אהבה... עד כמה מוכר... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים שיר עם תובנות בצדו. חזק מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] גדול! ב"ה חייבת לתקן: לא 10 מטר לשניה, אלא 9.8. וזה גם תלוי במיקום על פני הגלובוס. וזה בכלל לא מטר לשניה, זה מטר לשניה בריבוע. זה גם לא מהירות, אלא תאוצה. כלומר, כל רגע מהירות הנפילה שלך גדלה ב-9.8 מ\ש. ואם כבר שאלת, בהנחה שבכל קומה יש כ-3 מטרים, תגיע תוך בערך שמונה שניות וחצי. <<מעבר נושא>> ממש אהבתי את היצירה. לא יודעת למה. פשוט אהבתי. בעיקר את המשפט האחרון. וגם את כל האווירה הרגועה הזאת ביצירה, במצב שבדר"כ גורם להיסטריה. [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי! ב"ה איפה היית כ"כ הרבה זמן? ובקשר לשיר - מקסים. אבל גורם לי להתגעגע לחורף עוד יותר. אם כי אני עדיין לא בטוחה אם אני מסכימה איתך ש"אהבה היא רק שם שנתנו החולמים לגעגוע". לא יודעת, לפעמים אהבה מכילה יותר מאשר געגוע בלבד, אבל אין לי מילים לתאר מה עוד היא מכילה. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא: אמרת כך: "לכן צריך לבחון כל סיפור ושיר גם דרך המשקפיים האובייקטיביות (של המבקר), בקריאה שניה. קריאה ראשונה ספונטנית - שניה ביקורתית. זאת לא הערה ביקורתית כלפי כל מאן דהו. אין אדם שפטור מהמקסם הרגשי הזה (ואני בכללם): אבל רק מעטים מצליחים להתעלות עליו." יש לי הסתייגות קטנה. לדעתי, יצירה (ספרות וכל סוג אחר של אמנות), מנסה להעביר הרגשה בעזרת כלים כלשהם. הקריאה הראשונה צריכה להיות ספונטנית. הקריאה השניה ביקורתית. אבל הקריאה השניה לא צריכה לנסות להראות שמה שהרגשת בראשונה זה סתם רמאות, מניפולציה רגשית, ואסור לך 'ליפול בפח' של הדבר האיום והנורא הזה. להפך. בקריאה הראשונה הרגשות עוברים או לא עוברים דרך היצירה באופן פחות מודע, והקריאה השניה, הביקורתית, צריכה לנסות להעביר את זה למודעות, ובה צריך להסביר מה ביצירה גרם לכל הרגשה. אם הרגשתי הזדהות, אילו כלים ספרותיים גרמו לי להרגיש את זה? אם השתעממתי ולא הצלחתי לקרוא את הסיפור עד הסוף, מאילו דברים באופן הכתיבה זה נובע? כלומר, הקריאה השניה לא מנסה לסתור את הראשונה אלא להבין אותה ולנתח אותה דרך הכלים של הספרות, או כל אמנות אחרת. אני לא חושבת ששייך בכלל לדבר פה על מניפולציות רגשיות. אין שום דבר לא בסדר בהעברת רגש בסיפור, או קטע, או מה שלא יהיה. חבל שאתה חושב שהתחברות לרגש היא דרגה נמוכה שצריך להתעלות מעליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה! זה שאני מטומטמת, זה אומר שאני צריכה לשטוף את הפה עם מים וסבון? לא מסכימה. סבון זה איכסה. [ליצירה]
- [ליצירה] שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הייבוש, ממז. הסיפור שלך דווקא לא רע. [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד ב"ה המוטיבים הספרותיים לא אמורים להיות משהו ששמים לב אליו או שמחמיאים עליו. דווקא אם הם מוצלחים, הם נמחבאים מן העין, אבל יוצרים הרגשה של סיפור שכתוב טוב, וההרגשה הזאת דווקא השתקפה מהתגובות שקיבלת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרי לך מחמאה: ב"ה זה אחלה ספר לילדים, לפי השירים מתוכו שפרסמת פה. (וגם השם שנונהדר). אם היו לי ילדים הייתי אפילו שואלת איפה משיגים אותו. אבל אני עוד ילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי דעת המישי: אני מסכימה בהחלט שבכי משחרר ומביע רגשות בצורה אמיתית, אבל קשה להגיד ש*זה* מה שהופך אותנו לבני אדם: דווקא האדם מתאפיין בשליטה עצמית, בניגוד לחיה, ששופכת החוצה את רגשותיה ויצריה בלי מודעות ומחשבה. גם אני מאוד לא מחבבת את השיר המצוטט בסוף, ונראה לי שזה "הו" ב-ה'. (מצטערת על הקטנוניות, כזאת אני). [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יכולה להתאפק. "ביקורת יכולה להיות גם היבט מזוית שונה על הנושא הכתוב... ואינה חייבת להתייחס באופן ישיר אליו" אולי בגלל זה, פון, כל קשר בין היצירה לבין התגובה שלך עליה הינו מקרי בהחלט... [ליצירה]
תגובות