את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין מה לומר... א. כבוד גדול, יקר והוד לתת לכוך הזה את שמי. טוב שלא קוראים לזה דירת סוערה. מי זאת חגית?! ב. בתָמי, צחקקתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אבל, חגיגה, זה בדיוק הרעיון! זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר. וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה. =) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ולך, סאורון, אתה נהנה מזה, הא?! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מ צ ו י י ן. גאה להיות הראשונה להגיד את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] :))))) יפה! ואני מאוד אוהבת שירים ששאובים מהתנ"ך... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוקושה, הייתי פה. אין לי יותר מה להוסיף... }{ סו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה... יופי! וואו... <נפעמת> סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) היי אסף! א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה. ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה. ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] ובזאת אני אטוש את הדיון אורי עמירם יקירי, כבר כשכתבתי את המילים שלמה המלך אמרתי לעצמי- בטח יהיה פה מישהו שיקפוץ כנשוך נחש על עצם ה"השוואה". אז ככה: היה סמוך ובטוח שאני ככל אדם דתי מבינה את ערך המשמעות העמוקה של שיר השירים- ואולי אפילו יותר מכל אדם דתי שלא מכיר את הספר לעמקו: למדתי את המגילה ואני מלמדת אותה (אבוי לבנות ישראל החסודות, הא?!). איזכור שלמה המלך לא בא למטרת השוואה אלא רק להביע נקודה אחת: אירוטיקה קיימת גם ביהדות. אירוטיקה היא לא דבר "גס". מישהו פעם אמר לי שאין מילים גסות, יש אנשים גסים. והכותב דלעיל מתייחס לכתיבה בצורה הזאת- זכותו! זה שהטרמינולוגיה שלו לא ממש לרוחך לא מתירה לאנשים לפטור: "איכס" ולרדת עליו. זה לא עובד ככה. אתה יכול לכל היותר לומר שזה לא מתאים לך ולא לקרוא אותו יותר! אני מודה שהיצירה הזאת בכמה נקודות עשתה לי לא נעים בנשמה- אבל יותר לא נעים עשתה לי היציאה מכל פרופורציה. ואני, אגב, משתדלת מאוד להיות יהודיה טובה ויראת שמים. לא תמיד הולך לי- אבל זה לא בגלל שירים כאלה. חזנוש- יש שירים ברמה של גן, יש שירים שאיכותם דומה לתוצר החינוכי מבית "סאות' פארק" ויש אירוטיקה. להכניס את כולם תחת קטגוריה של יצירות "בעייתיות" - זו כסילות. חוץ מזה שההגדרה "בעייתיים" - אין בעייתית ממנה. ולי נמאס להיות פה. מנחם- מה איתך? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו. יפהפה ממש! ותודה ל"יצירה האקראית". סוערה. [ליצירה]
תגובות