[ליצירה]
וואו! רב האנשים לא מרגישים כ"כ בטוחים בעצמם ורגשותיהם כדי לצאת בהכרזות כאלה. חלק מהחרוזים היו נשמעים לי קצת מאולצים, אבל סה"כ שיר ממש מתוק!
אגב - עדיף ליקאר שוקולד על הבוקר! : )
[ליצירה]
הלך רוח - תודה!!!!! איזו מחמאה נהדרת! תמיד רציתי להגיע לרמות כאלה - כשהמוח הבריא חוצה את גבולותיו, משאיר מאחוריו את כבלי המציאות המקבעת את כולנו... הלוואי וזה באמת יקרה.
שבוע טוב!
[ליצירה]
איזה כיף! גיליתי עוד יצירה שלך... חייבת להסכים עם שאר התגובות- הפרופורציות מעולות. גם משחק האור\צל במירקמים השונים של העור ממש טוב.
סחטיין!
שבוע טוב.
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
עכשיו אנחנו נגד הבדואים..? נראה לך שיושבים קבוצת אנשים בממשלה, סביב כוס קפה ומתכננים לאיזו קבוצה אטנית חדשה לאמלל את החיים? בכלל, הבא נתעלם מהעובדה שישראל הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה שעזרה להם להיישב בשטחים שלה... ושכיום כתוצאה מזה, היא סובלת מהכנופיות, גניבות, איומים, ולצערינו - גם פיתוי של קטינות ע"י אותם הבדואים... אז אתה אומר שנוהגים בהם בברוטליות? אני אומרת שכנראה שהם עוד לא הבינו את המסר.
[ליצירה]
הייתי חייבת...
איך לפתור את בעייתינו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה, בה אחד מיפי הנפש התורניים, בדברו על מתקפות טרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת כנקמה?
1- כנס לשיחה ותשאל האם התגובה צבאית מקובלת עליו.
2- כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?"
3- חכה עד שיאמר משהו בנוסח "..מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים, שזה דבר נורא.. ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה.."
4- כאשר יגיע למחצית המשפט - הכה בו בכוח בפניו.
5- כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ואלימות נוספת.
6- חכה עד שיבכים לטיעון זה, והסכים לא לבצע אלימות נוספת.
7- הכה בו שנית, הפעם ביתר שאת.
8- חזור על השלבים 5-8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה.
[ליצירה]
יפה.
"אני מרגיש, משמע אני קיים.
אני בוכה, משמע אני אדם."
בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו.
חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים.
תודה,
מיכל.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות