יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודע אם המילה "נדפק" מתאימה לדרשה אשר לתוכן - פרספקטיבה מעניינת. מניין לנו שאכן דינה אהבה את שכם? [ליצירה]
- [ליצירה] זה על משקל "בין כסא לעשור השלכנו רוע שעור" "ויהי בחצי הלילה" "במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה" [ליצירה]
- [ליצירה] "תוכו אכל וכליפתו זרק" זהו כלל גדול בחיים! גם אני אוהב קומפוזיטורים איטלקיים יותר מכל (אך את היותר מוקדמים : גבריאלי, קבליירי, לואיג'י רוסי, סאלומונה דה רוסי (שלמה מן האדומים היהודי- לא קשור לקודם הנוצרי וגם לא לקארדינאל לואיג'י ר.), סנצ'ס, קאריסימי, סקרלטי, קורלי... אח! הברוק המוקדם הישן והטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון לציטוט: לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו. אך אמנם תשמור החמור בהר המור, ואת השור תקשור בערי המישור. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, חלאס לזבל את מדור התגובות עם ההתפלמסות שלנו [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שניה - הבנתי שראית את עַבַרך עף לנגד עיניך אך אז איני מבין את מי ראית גידמים וצולעים? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר איכותי! [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי מותו של סטלין מי שתפס את השלטון דה-פקטו היה ברייה , ראש הבולשת בחדשיים שהוא שלט הוא הספיק לשחרר רוצחים ואנסים מבתי הכלא על מנת להביא למצב חרום שיתן לו שליטה מלאה במדינה גם באופן רשמי. אך לא איסתיעא מילתה והוא נעצר בפוליטביורו ע"י ג'וקוב [ליצירה]
- [ליצירה] מתנצל על אי דיוק בלשון. "רבדים של המציאות שאיננו יודעים" הוא גם, כמובן , אבסטרקציה לתופעות טבע שאין אנו יכולים להסביר. העולם שלפי הגדרתו הוא כל מה שמושג על ידינו, הוא לפי"ז גם פרי(!) השגתנו. אלא שפה נכנסת הפילוסופיה הקיומית שלי: כשאדם תופס דברים בחוש, זוהי, לדעתי, ידעה בלתי אמצעית ! ("ידיעת האדם את עצמו" בפאראפראזה מהרמב"ם - "ידיעת האל את עצמו") וגם אפשר לקרוא לה ידיעה מהותית (ואני יודע שאני חולק על קאנט - אלא שההגדרה שלי למהות, שונה) ואילו כשתופסם בשכל ( שרק מסביר את היחס הלוגי ביניהם - ואני רואה בסבה-תוצאה יחס לוגי משום שהזמן הוא אמצעי אנושי להסדרת מאורעות - לפי שפינוזה) השכל הוא "מסך" המפריד בינינו לבין עצמנו (לבין אלוקים) משום שכל מהותו יצירת מושגים שאינם קיימים בחוש . וזהו שורש המרי והע"ז. (המרי בחוקי הטבע + ההלבשה של מושגים "נצחיים" על דברים חולפים) אלא שאין אנו יכולים להפטר ממנו מתוקף היותנו אנשים (ולדעתי במובן הזה האדם הוא נזר הבריאה - שמייצג את הרוע בעולם - שהעולם בא לתקן) וכל מה שאנו יכולים לעשות הוא לזקק עד אינסוף את מושגינו (עד אינסוף משום שהזיקוק נעשה ע"י פירוק כל צמד של הנחה - מסקנה לאינספור צמדים כאלו : תיזה אנטיתיזה סיננתיזה) וע"י כך להתקרב לאידיאל הטיבעיות ההתנהגותית (ולדעתי חוקי התורה הלא-פולחניים הם הם חוקי הטבע או לפחות נועדו למזער את הזקי הציביליזציה) וראה שירי "הגירוש מגן העדן" והחלק השלישי במאמר שלפניך. שלך, רדף [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתך שכל אחד הוא מר-גביש של אלוקים? מסכים אתך, גם אני דטרמיניסט [ליצירה]
תגובות