א.
לילות ארוכים
היינו רוקמות לנו מילים
שחשבנו שיהיו רק שלנו.
היינו רוקמות-
לנצח
והכי
וביחד
רוקמות-
אנחנו
ובינינו
וסוד.
והיינו חוזרות עליהן כשבועה,
שנים ארוכות של בגרות
בוקר וערב וכל יום תמיד,
ופעמיים, ושלוש, וארבע.
ומכל המילים שרקמנו לנו,
שחשבנו שיהיו רק שלנו
את בונה עכשיו את הבית שלך
ושלו.
ב.
הבית שלך ושלו
כמוך
יהיה כולו אמת,
כולו נדבה ויושר לב.
הבית שלך ושלו,
כמוך.
פתוח ואני יכולה לבא בו.
ואני, ליבי אינו תמים,
אינני מלאת שמחה.
איך אבוא אל הבית שלכם,
ואני אינני באמת?
תגובות