שמע, אתה לא רואה בעיניים!
סתם...
זה רעיון ממש נהדר!
יחד עם זאת זה היה יכול להיות מושלם אם היית מצלם את התמונה לאורך ולא לרוחב, במצב הנוכחי זה הולך לאיבוד בתוך המרחב וזה גורם לתמונה להיות פחות מעניינת. בכולופן, ממש נהנתי מהתמונה הזאת והיא גרמה לי לחייך בפה צוחק.
יום טוב
חלמונית
[ליצירה]
שמע, אתה לא רואה בעיניים!
סתם...
זה רעיון ממש נהדר!
יחד עם זאת זה היה יכול להיות מושלם אם היית מצלם את התמונה לאורך ולא לרוחב, במצב הנוכחי זה הולך לאיבוד בתוך המרחב וזה גורם לתמונה להיות פחות מעניינת. בכולופן, ממש נהנתי מהתמונה הזאת והיא גרמה לי לחייך בפה צוחק.
יום טוב
חלמונית
[ליצירה]
התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת.
אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם..
[ליצירה]
אוקי, עכשיו ביתר פירוט:
אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר".
צלול כמעיין.
בערב זך, כדמות מלאך,
שכן בצל ענן.
ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן?
עטף מאור ליבי,
טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון.
עוד בכי, תמרורים.
לעת זריחה, על שביל בריחה,
אלחש סודות הלב,
אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה".
ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא.
זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך.
:-)
[ליצירה]
משהו חסר לי. נדמה לי שכדאי לקחת את השיר הזה הלאה:
לתת קצת יותר רמזים על מהו ה"הכל" הזה שאת נושאת, והסיום, לענ"ד, חסר מאד. קשה לי להבין מה הצורך בשורות האחרונות.
[ליצירה]
שווה פירוט ופיתוח. נסה לספר לנו: מה זה זה בעצם אומר לנו?
כלומר - זו התחלה. נקודה מעניינת למחשבה, אבל לא מצאתי שהיא מובילה אותי לאנשהו. אותך היא כן? אז כדאי לפזר עוד קצת סימנים על השביל...
תגובות