עלי זכרונות
שיבשו
זה מכבר
וקול כינורות
מבשר
סוף עבר
וריח
ובית
ובובה רטובה
יונקים
משדי אדמה
חרוכה
ומרירותה....
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בובת סמרטוטים מרופטת צמאה לאהבה יונקת בתאווה טיפה מאמא אדמה המר והמתוק מתחככים בעונג מעיפים עשן וגיצים יוצרים מערבולת שחורה-כחולה-כתומה מושכים בעונג קצה שימלתה הבובה קמה ומביטה על פניה ספוגות הבוץ בשלולית מיושבת כינור צרצר מצמרר מעביר רעד כחוט התופר בין ליבה לגופה והיא מאושרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] איה- שיר יפה. לנקד מילה ראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ב"ה באמת יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מפחיד לפעמים אבל גם קצת מדהים, לא? תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- ראשית- תודה, ושנית- רק אשאלך: וכי למה הנאיביות מצערת אותך? איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי לבתים הראשונים, אבל שני האחרונים יותר ממצויינים! תודה על ההפניה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! יצירה מקסימה, אולי כדאי להוסיף בית אמצעי, אחרי הייחול, לפני המציאות שבסוף, קצת הווה, קצת קיימות וממשיות.... אבל זה נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שמזכיר... למה כוונתך? [ליצירה]
- [ליצירה] שי: הייתי משנה את שכתבת כך: "הרוח נשאה אותה כאבק לעיניי וכסערה חולפת עברה על פניי מותירה תחושה של בדידות" ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
תגובות