שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
יפה, כל כך יפה.
ותרשה לי שוב (ואני אסתכן בלהשמע תפשנית קימעה, אך לא זו הכוונה)- איזה שינוי בחודשים האחרונים, איזו התקדמות, תיחכום, עדינות, רגישות ויופי גלומים ביצירות שלך.
איתך, מלווה ונהנית...
איה :)
[ליצירה]
אביב- יפה ביותר, עדין, פשוט, נוגע, מלטף, כאילו יש שיר נוגה המנגן ברקע.
אני חולקת על לאה, אבל חושבת שכדאי לעשות עריכה לשיר, נראה שיש מקומות שנוספו אותיות לחינם, ואולי לא?
בכל מקרה, כאמור, עדין ויפה.
[ליצירה]
אני מתארת לעצמי שלך ברורה הסיטואציה לפרטים, וכך גם העלת אותה, בפשטות ועם זאת אפופה ודו משמעית, שיבחר הקורא את התוכן הרצוי לו.. אני- הפעם, פחות אהבתי.
[ליצירה]
נושא כאוב ומוכר.
לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני.
[ליצירה]
מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
תגובות