מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אביבוש- מפנה את תשומת ליבך, ותודה לידידיה, ככה גם נזכרתי ביצירה הזו מחדש, זה מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- יצירה מהיותר משובחות שלך! ממוקדת, ברורה, מיוחדת, קריאה. פורים שמח גם לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, עוד אחד!!! אותה שמש שזרחה בשמיך, אותן דמעות שניקדו את ימיך ואתו שיר המתנגן, חרישית, בליבך הם שייבשו את ביצת געגועיך ויחיו, את ימת אהבתך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ועדין. [ליצירה]
- [ליצירה] קשת אחת שנשברה בתוך ענן, יוצרת תמונה מרהיבה של צבעים ואין עוד שום אושר שיוכל לרפא, לבבות שבורים. ובכל זאת, אני מאמינה שאפשר... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב עדין, רגיש, לא קיטש ולא נדוש. יפה ומרגש. וביקר- עצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה, ואז טוויסט מרחיב חיוך. לא ידעתי שזה של יונדב, לא ידעתי שהוא מאלה שאינם עוד עימנו. קצת מצמרר, הרבה עצוב... יהי זכרו ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוווווווווווווווווווווווווווווווווו!!! [ליצירה]
תגובות