מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
זה כואב. מחזקת מכאן. . .
דע, שדווקא מהשבר הגדול שנראה קשה מנשוא, אדם מגלה נפלאות על עצמו, תעצומות נפש שלא ידע שקיימות בו וקרבה אמיתית ותומכת של משפחה וחברים. וה' הטוב והרחמן, מכוון הכל לטובה ובעזרתו יתברך תמצא שלווה, בטחון, אהבה ושמחה. בקלות וללא צער, בנועם וללא סערות מטלטלות.
שא ברכה והיה בטוב כל הימים!
איה :)
[ליצירה]
תיאור יפה, וגם הניסוח, הייתי משנה ב"אלפי ציפורי דרור כאלפי שנות גאולה", ל"כשנות הגאולה", אני יודעת, זה נראה קטנוני, אבל לי זה הפריע וזרם טוב יותר בלי....
[ליצירה]
כירושלמית גאה, רק אוסיף ואומר, שמה שעוד מייחד את עיר הבירה, עיר הקודש, מעבר לאור והנופים הקסומים, הרגשת הקדושה והרחובות המיוחדים, זה האוויר,- הוא פשוט אחר! כן, כן, באמת!!! זה לא יאמן ההבדלים.
אוויר הרי ירושלים צלול יותר מיין...
[ליצירה]
רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר.
ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק.
[ליצירה]
כמה יפה! קליל, זורם ופשוט-טוב!!!
הנושא (מקורי, אין מה לומר), הביצוע-משובח (בלשון המעטה), הניסוח-נפלא וחד (ואין בכך אף לא טיפת הפתעה).
עוד אחד נפלא מבית היוצר של אדם צחי!!!
שמחתי לקרוא...
תגובות