משחק המילים נשמע מוכר, אבל הכתיבה הנבהלת\עדינה והתקווה בסיום הופכות אותו מהתחכמות לשיר מהורהר
אולי אפשר לשנות את האמצע ל:
חיפשתי לא
מצאתי לא
אנוח לא
אשקוט
לא הבנתי מה מטרת שלוש הנקודות בסוף.
שיר יפה. מעניין לשמוע את ההמשך (מה יקרה כשהדרך תמצא אותך)
תודה
[ליצירה]
משחק המילים נשמע מוכר, אבל הכתיבה הנבהלת\עדינה והתקווה בסיום הופכות אותו מהתחכמות לשיר מהורהר
אולי אפשר לשנות את האמצע ל:
חיפשתי לא
מצאתי לא
אנוח לא
אשקוט
לא הבנתי מה מטרת שלוש הנקודות בסוף.
שיר יפה. מעניין לשמוע את ההמשך (מה יקרה כשהדרך תמצא אותך)
תודה
[ליצירה]
שי יקירי, מזדהה עם כל מילה - בתור אחת שדעכה זה מכבר...
מאמינה שעוד אשוב ובטוחה שאתה לא הולך להרבה זמן... אבל תמצה את ההפסקה הזו ותתמלא מחדש, אל תחזור עד שלא תרגיש שלם....
רק טוב,
התגעגעתי....
איה :)
[ליצירה]
אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב....
לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר.
תודה.
[ליצירה]
מסר- כמה זה יפה! אני נהנית לקרוא את יצירותיך לאחרונה- יש בהם, לעניות דעתי, ובלי שמץ של יהירות- קפיצת מדרגה, ליטוש והתקדמות שינוי שאין לתארו. משהו מאוד קיצוני השתנה- הכתיבה בוגרת יותר, ממוקדת יותר ויפה!
הייתי משנה את השורות הראשונות כך: בשעת בין השמשות/כשראיתיך לראשונה/ציירתי דיוקנך בשחור ולבן/וכשעלתה הלבנה/זהרו פנייך באור נגוהות וכו'
בל זאת רק אני וזה כנראה שאלה של סגנון...
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
תגובות