השיר כולו נבנה תוך כדי עליה, ובשל כך כל שורה בנויה מרובד מילה ועוד מילה בודדת שיוצרות את הטור הדומה למן מגדל בבל שכזה המנסה להגיע עד השמיים, אך בשונה מאותו מגדל בבל שנבנה על מנת להתריס כנגד ריבונו של עולם, הרי שמגדלך הוא מגדל רוחני של תפילות המעז אל פתחו של היושב במרומים בבקשה ובתחינה.
בסופו של השיר כך נדמה, חוזרת התפילה אל הלב, משל היה זה מגדל פנימי נוסף וזאת על מנת לזכך אותו.
[ליצירה]
:)
צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה...
ותודה לך ואלעד....
[ליצירה]
כשקראתי את שירך שמתי לב שככל שאת מגביהה תפילה אני יורדת במעלית (בצד ימין של הדף) ע"מ לקרוא.
יש משהו במתח הדקיק הזה שגרם לי לחבב עוד יותר את שירך (:
[ליצירה]
המלצה
השיר כולו נבנה תוך כדי עליה, ובשל כך כל שורה בנויה מרובד מילה ועוד מילה בודדת שיוצרות את הטור הדומה למן מגדל בבל שכזה המנסה להגיע עד השמיים, אך בשונה מאותו מגדל בבל שנבנה על מנת להתריס כנגד ריבונו של עולם, הרי שמגדלך הוא מגדל רוחני של תפילות המעז אל פתחו של היושב במרומים בבקשה ובתחינה.
בסופו של השיר כך נדמה, חוזרת התפילה אל הלב, משל היה זה מגדל פנימי נוסף וזאת על מנת לזכך אותו.
[ליצירה]
מקסים, ממש, אבל משקלי השורות וחוסר היציבות במבנה השיר- מפריע. בחלק- יש חריזה, לפעמים היא נעלמת, יש מילים שחוזרות אך הרעיון והתוכן- נפלאים!
יש מקום לעבוד על זה עוד, להוציא מזה את העוד והיותר שיש בזה, כי זה יכול להיות מצויין!
[ליצירה]
יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה...
תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים.
תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!!
ובעצם- מי אני שאשפוט?
ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה...
היה בטוב,
איה :)
תגובות