את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, עוד אחד!!! אותה שמש שזרחה בשמיך, אותן דמעות שניקדו את ימיך ואתו שיר המתנגן, חרישית, בליבך הם שייבשו את ביצת געגועיך ויחיו, את ימת אהבתך. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נהדר והכותרת מצויינת! שירה במלוא תפארתה [ליצירה]
- [ליצירה] העברת את השמחה וההתרגשות שבעניין, בשמחתך- נשמח גם אנו.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, למדתי מהתגובה המון, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי-?! התואיל לפרש, להדגים ולהסביר?! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יש משמעות לדברים, מעבר לרובד החיצוני של המילים. כפי שאמרתי, אני יכולה הבין למה חשבת כך, אבל לא רק זו היתה כוונתי!!! לא להפגע בבקשה. וגם אם כן נראה זאת בהקשר לאמירתך הנדונה, אין כאן תוכן עוקצני. תקשיב לו, או לקול שלי, כאמור לעיל... בכל אופן, אם נפגעת, התנצלותי הכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי- מקסים בעיניי, המלצה כנ"ל- לא לזרוק את כתב היד- לשמור, לשמור, לשמור!!! [ליצירה]
תגובות