את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעתיקה את תגובתי הקודמת גם לכאן- ואף נותנת לה משנה תוקפת ביצירה זו- יפה ביותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב- יפה ביותר, עדין, פשוט, נוגע, מלטף, כאילו יש שיר נוגה המנגן ברקע. אני חולקת על לאה, אבל חושבת שכדאי לעשות עריכה לשיר, נראה שיש מקומות שנוספו אותיות לחינם, ואולי לא? בכל מקרה, כאמור, עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מצחיק ועצוב... ממממממקקקקקקקקקקססססססססיייייייםםםםםםםם!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, נעים, רוגע, מתנגן וזורם, מעביר את התחושה השלווה, העצמה החזקה והעדינה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן שורות ראויות לציטוט, התוכן והצורה בכלליות- קצת חוזרים על עצמם... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, ריגשת אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, זו תגובה שאף פעם לא קיבלתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב, פתיחה נפלאה! כתוב יפה ולשם שינוי- גם מובן, קריא, זורם, מרגיש ומרגש. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, כרגיל- אתה מפליא במילותיך.... פשוט נפלא! רגע פשוט המתואר בכ"כ הרבה קסם, דיוק, יופי וכשרון... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך חיים, גם על ההודעה האישית, שבת שלום! [ליצירה]
תגובות