י-ה אכסוף,
ואתהלך לי בשווקים,
אתבונן מסביבי.
אצעק,
בתוך תוכי פנימה,
אייהָ?!
היכן מסתתרת היא?
מדוע אחרו,
פעמי מרכבותיה?
חכמות שרותיה.
תענינה.
אך אני כחירש,
איננו שומע,
ואינו מדבר.
רק זועק במר לי:
אייךָּ??
נעם שבת.
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
למי אתה צועק.
אל השבת? הרי היא, כהגדרה של היום השביעי בשבוע, קבועה ובאה תמיד, לא צריך לקרוא לה. היא תבוא גם אם אתה נוסע בה בשבת לאכול צ'יזבורגר.
אל אווירת השבת? הנֹעם?
בשווקים זה כמו אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר - שבת היום לה'.
אבל פה זה נשמע שונה. לא יודעת. למי אתה צועק.
[ליצירה]
עדי,
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
[ליצירה]
לא הבנתי עד הסוף
למי אתה צועק.
אל השבת? הרי היא, כהגדרה של היום השביעי בשבוע, קבועה ובאה תמיד, לא צריך לקרוא לה. היא תבוא גם אם אתה נוסע בה בשבת לאכול צ'יזבורגר.
אל אווירת השבת? הנֹעם?
בשווקים זה כמו אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר - שבת היום לה'.
אבל פה זה נשמע שונה. לא יודעת. למי אתה צועק.
[ליצירה]
שנון...
כל רודפיה השיגוה.
בין המצרים
בת בבל השדודה
היאך תעז ותרים פניה
מעפר מקום מקדשנו.
עיננו כלות אל עברו
ההר השמם
שועלים הלכו בו
הר ציון ששמם
ששמם.
-- השיר נכתב ממש לא ברצינות ולא מתוך רגש. אלא מתוך כוונה ברורה לייצר שיר קיטשי --
[ליצירה]
עדי,
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
[ליצירה]
אוהו..
אמנם הכשרון ממני רחוק
אך דבר נורא כזה לא אדחוק
קץ מגולה, כפשוטו ממש
היש יהודי אשר איננו נרגש?
אבוי, הרשע בביתי משתלט
אותי מהמחשב הולך הוא לפלט
אקווה שעוד יבוא ההמשך בעתיד הלא-רחוק
ועד אז, היו שלום, שומרי הסדר והחוק.
[ליצירה]
טל,
א. ישראל מוסר שאצלו.
הרב קוק אומר (בהיכנשהו) שהתורה מתאימה לטבע האנושי במאה אחוז. אלא שחטא האדם הראשון, והחטאים שהאדם מבצע במהלך חייו, שינו ומשנים את טבעו ל: "עיר פרא האדם בהוולדו", ולכן נראה לנו שהתורה לא מתאימה לטבעיות של חיינו. עוד מוסיף הרב באותו מקום (נראה לי..) שכשנחזור לטבע האמיתי שלנו (הוא קורא לזה הטבע הישראלי) אז ממילא הטבעיות שלנו תהיה התורה. כמו אדם הראשון, הרי הקב"ה לא ציווה את אדם הראשון שום דבר, פשוט זה היה ט ב ו ע ב ג ו פ ו ! טבוע בנשמתו! טבוע באופיו!
כמובן, אפשר להגיד: "זו דעתך, אני חושב אחרת" אבל לא השגנו בזה כלום.. תחשבו על זה בצורה א-מ-י-ת-י-ת.
ב. זה בדיוק מה שהוא אמר.. שיש דברים שלא צריך להעלות לדיון בסדר היום. תקני אותי אם אני טועה.
ג. לא מבין בזה.
[ליצירה]
אכן, שיר שכל אחד יכול להזדהות איתו.
לכל אחד יש איזה מקטע של זמן בחיים שבו יש חשק לברוח מהכל, לצאת רגע מהעולם, לעצור את רכבת החיים משצף מסלולה.
רו, אפילו כשאת מנסה להיות מרשעת את לא מצליחה..
זה לא יעזור לך.
שי, אתה לא צריך לקחת את היצור הזה כל כך קשה. מטח שלא לרדת לרמה הזאת.
[ליצירה]
שוב..
שוב.
טובי, אם אתה חושב שהשירים של שי אכן גרועים, תאמר לו מדוע. אל תסתתר מאחורי רדידות כזאת של "גרוע" וזהו. אפילו נקודה לא שמת..
בקיצור, תנמק.
תגובות