ידיו נשלחות אל עבריו
הולם, יוזם, משקיע
כאן הוא סגור על עצמו
יודע בדיוק מה לעשות.
אכן, קול כולם נשמע,
אך הוא,
הוא מעליהם
בענווה.
במקום הטבעי שלו,
יושב על כס מלכותו
מכתיב את הקצב
שולט.
אלישיב והתופים.
[ליצירה]
שנון...
כל רודפיה השיגוה.
בין המצרים
בת בבל השדודה
היאך תעז ותרים פניה
מעפר מקום מקדשנו.
עיננו כלות אל עברו
ההר השמם
שועלים הלכו בו
הר ציון ששמם
ששמם.
-- השיר נכתב ממש לא ברצינות ולא מתוך רגש. אלא מתוך כוונה ברורה לייצר שיר קיטשי --
[ליצירה]
עדי,
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
[ליצירה]
אוי, את לא יודעת כמה אהבתי..
מצד אחד, יש בקטע נימה של מרירות עצובה, אבל מצד שני, כתוב ברוח טובה, בהומור.
ממש אהבתי..
מוות זה אחלה נושא!
והכי טוב, הולך מוות עם הומור.
[ליצירה]
גדול!
משעשע ביותר. אין כמו קטע טוב על מצב אבסורדי שכתוב היטב כדי להעלות את מצב-רוחי...
תמשיך לכתוב.. זה יהיה טוב לכולם.
מזכיר קצת את דוגלאס אדאמס. (קבל את זה בתור מחמאה)
תגובות