דרשה לפרשת בראשית לרגל גלותי מעדן ישיבתי לזחל על גחוני בצה"ל ( כמאמר הבדיחה: - אמא, מדוע זאת תדליקי חנוכיה בקיץ? - אמנם קיץ, מתוק שלי, אך הרי לא תחיה עד חנוכה... ) הֵרֵב שמעו ממללים: "היה טבעי: כטבעיותן של החיות כטבעיות העוללים" היש אמנם אמת בפיהם? היצדקו דברי ההוללים? הלא שימעו התבוננו: כל מעש החיות (כמאמר של "זר זהב") אינם לשווא, "ליוצר-כל נתכנו" הן לא יוכלו אכול ההזק טפה גם לא תאבד מזרע רצוח לא ירצחו אף חמי המזג להם זאת יהיה זרא חיות, הבגד לא ילבַשו לא יגלחו אף את זקנם יופים לא יכסו- לא יתבוששו ויעבודו את קונם אם כן חלקנו למה יגרע? אדם מבהמה מדוע יוותר? מדוע יש לאל ידנו לעשות הרע? ממנתנו הקצובה למה נגרע? למה נקח יותר? מדוע גרגרן הוא האדם? מדוע הוא שטוף לו במשגל? מדוע בפני טבע את אזנו אטם? בשדה הקרב מדוע עוללים שכל? תשובה לזאת להיות נועצת עלולה בהבנת הסמל "עץ הדעת" יכולת האדם לטעת ויחודו כנפש 'מללה רבות נשאלו חכמים: אם האמת היא התחושה או שמא האמת היא חשב וגם אם חסד, רחמים תועלת בם וילמדו בקשב או שטבועים הם באדם ובוערים כפחמים הלא ברור לכל בר לב, שחשב - שקר יסודו נפוי שקרי מן האמת, כל מהותו ותפקידו יכולת האדם לחשוב היא גם יכולת לשקר לולי היות מרמה נמצאת, בחוש יכל את העולם הכר יכולת צוׁר המושגים, להעלות השארותיו הוא שרש מרי האדם, על כן הרע אותו קרה כשקוף החל ללבש הבגד להערים על הקרה ליבה האש גנובת אלים- אזי נשרו שערותיו ויגורש אזי מגן העדן יבנה לו את מגדל בבל יגביר אז גם מריב ומדן ויתעסק בריק והבל: חיי עולם ותהילה יכולת אל נצחי לגעת ולקבל קדושים הילה לזאת דעה לו משוגעת הלא יבין שנצחיות ישיג רק במסגרת העולם בתפקידו עשן כלה וציץ נובל ונעלם אם יתמזגה אתו בחשק תשוב הרוח אל יוצרה אף העולם לא ימלא יגון ועשק ולא יוכלו אזי עשות הרע וקושיה עוד אחרונה אשאלה: מדוע זה ה' האלוקים שמלכותו הן, כידוע, לה בכל משלה יברא עולם, אותו מהריסות יקים? אולי הפגם הרוחני שייַצג אדם בחומר: היות אותו עדה חוטאת ומרעה ויכולתו ליצור מושג ואומר היא תהפכהו, ורק היא, לנזר הבריאה! ותקונו יושג לכשיסכית לעיל וגם תקון עולם (ככה יפוג גם תפקידו) נסות כל דרך נוספה יגביר מכאוב ולא יועיל רק ילווה בכלי נגן וילבה ברשע רקודו על כפיך נשאתני נחני דרך ישרה! אף לשנים שסעתני: עץ הדעת טוב ורע לא אשאף להתעלות כאליה בסערה זאת רק לי ממשאלות: עלי השגחתך השרה! (אני ממליץ לעיין במאמרו של הרב קוק "תקופת המעבר")