יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
- אריאל בכפר דרום
- ממשכנך אמנע רגלי
- אהבה וידיעה
- בינות כפלי המשמעות
- Possente spirto, e formidabil nume/רוח עצום ואל איום נורא [אלסאנדרו סטריג´יו]
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] באותו מוצאי שבת כבר התהלכה לה ההלצה הבאה: איך קוראים לחור שעשתה הקולמביה באוזון? מכתש רמון [ליצירה]
- [ליצירה] אם הבנתי נכון את היוצרת, אין כוונתה לומר ש "בגלל שאתה שומר נגיעה (במובן המילולי) , בגלל זה אין אני מסוגלת לגעת בליבך" כוונתה, למיטב הבנתי, היא : "אתה "שומר נגיעה" (במובן המושאל) בכך שאינך מניח לי לגעת בליבך" - מטאפורות רבותי , מטאפורות.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על ההערכה! לדעתי העולם בא לתקן פגם מסויים בעולם הרוח שמציאות האדם הוא שיקופו (של הפגם דהיינו) בעולם החומר. כלומר, האדם הוא היחיד מבין היצורים שמסוגל להערים על חוקי הטבע ולמרוד בהם (דהיינו לא להשמע לאינסטינקט) כלו' למרוד בקב"ה. התורה, לדעתי, מדריכה אותנו להשמע לחוקי הטבע במצוותיה (אם ההבנה של חולשות האדם, ועיין פשט הכתובים לגבי אסורי תגלחת של נזיר, לעומת כהן לעומת ישראל) למעט המצוות הפולחניות (ואיני מתכוון לשבת וכשרות אלא לקרבנות מילה וכד') שבאו לחנך ולגבש את זהותינו כ"קהילת הברית". ישנם שני סוגים של השגה אנושית את העולם: ההשגה הרגשית-אינסטינקטיבית ההשגה השכלית-מושגית הראשונה, לדעתי, היא בלתי אמצעית, משום שבה מתבטלת אישיותו הפרטית של היצור ומתמזגת אם ידיעת אלוקים את עצמו. השניה, לעומת זאת, היא "מסך" המסתיר את הראשונה והנובעת מהיותנו אנשים. היא נובעת ממציאות השקר בעולם שדורשת ניפוי השקרי מן האמיתי. החשיבה היא אחד מן השתים: או הסבר החושים או תעתוע בחושים מאז "אכילת עץ הדעת" האנושות מזככת את המושגים מהאי דיוקים המאפיינים אותם על מנת לחזור למצב האינסטינקטיבי הראשוני. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם לא הבנתי הרבה דברים ( מה זה חמ"ן , מה הקשר של אחותך לחב"ד וכו') אך אהבתי את דקות ההבחנה ( וגם את ההומור שב"לנגב אבק מהמכנסיים") [ליצירה]
- [ליצירה] הסכמתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] בן עזאי כידוע לא התחתן - כך שקל לו לדבר (... הלצה - אם לא הבנת) חוץ מזה, אני מבין שאתה רוצה לשדך את החבר שלו עם החברה שלה - לדעתי זה קיטץ' - תשנה את המסלול, אחרת זה ייראה כמו סיפור ילדים / סרט הוליוודי [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב :"כללות הכל" אינה הגדרה כלל (כלו' אינה מגבילה) לפשוש : א. הקושיה שלך לגבי תפילה תישאל גם לגבי מושג האל הרגיל : איך אתה יכול להתפלל למשהו שאינך יכול להגיד מהו? ב. החלטותך בהחלט משנות ואין זה קשור לכך שהם קבועות מראש. ג.לגבי משמעות החיים: אתה חי כי אתה שואף לטוב (ועיין המשך המאמר) דהיינו - חי לטובתך. אני הולך לישון ונמשיך מחר אי"ה לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מענין להבין את זה לא מילולית אלה שהייאוש הוא הוא שהפך את הרעבע לשטן שלא מוכן להקשיב לחסידו [ליצירה]
תגובות