כשאלוקים שרוי בהוד היה
על ארץ, חיו נצח-לא כרסם עת
אך עתה, כשהכר הטוב אינו קיים-בדיה
עלה לו לפסגה כי חותמו אמת
השקט, ראש אותות אהבתי
בדומיה לעד על לב יהי מונח
סלף הדין אך גם הסכת שועתי
סופם. צפנת זה פענח!
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לרציונליסט! תודה על תגובתך! אם באי דיוקים בלשון עסקינן, אני מסכים אתך. וכבר הרמב"ם אמר שהתורה רק באה לקרב את האמת לשכלנו. כלל לא חובה שכל אחד יהיה תאולוג ממולח. אם באמת עסקינן. אע"פ שהיו ניסים (הגדרות למושג הוא נושא לדיון אחר - אבל אני לשיטתי כמובן רואה הכל כחלק משרשרת הסבות והתוצאות. במובן הזה, מצד אחד הכל נס - חלק מהתכנית האלוקית. והכל טבע. אפשר גם להגיד שנס זוהי תופעה שאין אנו מבינים או אין אנו יכולים להסביר - אך גם לפי זה הרי אין אנו יכולים להסביר מהות של שום דבר... אני מעדיף להגדיר נס כמאורע שבו התכנית האלוקית גלויה ביותר לנו - כל אחד וניסו הוא. בדומה למושג "שכינה" ברמב"ם וראה מה שכתב על הניסים שנבראו "בין השמשות") והיה מתן תורה (בין כהתרוממות שכלית או אינטואיטיבית קולקטיבית או אף כמאורע פיזי) לפי אמונתי, אך חוץ מכך שזה קרה בתוך(!) העולם (-הטבע) אי אפשר לטעון מאום על קיום של שום דבר מחוץ לטבע (שהוא משפט חסר משמעות כפי שציינתי - והוא כמו לטעון שיש משהו מחוץ למציאות) אפשר רק להגיד שיש רובדי מציאות שעוד לא גילינו (ושיכול להיות שאף פעם לא נגלה - לא בגלל מחסום מהותי בינינו, אלא מאזלת ידינו) ולזאת יסכים כל אדם (אפי' אתאיסט גמור ) שהרי לא כל דבר יכול המדע להסביר (וגם לא כל דבר אי פעם יוכל). שוב תודה על התגובות! שבוע טוב! בכבוד, שלכם, רדף [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, חלאס לזבל את מדור התגובות עם ההתפלמסות שלנו [ליצירה]
- [ליצירה] אז עכשיו אתה במעלה? צחוקים... [ליצירה]
- [ליצירה] לפי ההגיון הזה, הגירוש מגוש קטיף לא היה צריך להתבצע - הרי מולדת אחת לשני העמים וגוש קטיף הינו יהודי באותה מידה שהינו ערבי [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב כמו שצריך! [ליצירה]
- [ליצירה] ריגושים מטבעם כלים, וכאתארסיס ("דמעות המטהרות") הוא בטבעו ריגוש ולא רגש. טוב שהוא ישנו טוב שהוא פג מהרה. כ"כ רגוש זה לא משהו שאדם מביא על עצמו בכוונת מכוון (בד"כ למעט סמים וכד') אלא משהו ש"נוחת" על האדם. לעומת זאת צריך לשקוד לפתח את הרגש וזה יכול להיעשות בהתבוננות , בשינוי אווירה וכד' [ליצירה]
- [ליצירה] " אודליה הסמיקה, ומתוך שמחה מרובה השיבה: "אני יודעת, אומרים לי את זה הרבה. ואתה מה עוד אני יודעת?" " המשפט לא ברור: "ואתה מה עוד אני יודעת" כמו כן, מענין לאיזה ר"מ אתה רומז... [ליצירה]
- [ליצירה] תסירי את הקווים הנטויים [ליצירה]
- [ליצירה] מה גם שהמחברת כלל לא הזכירה את "אלוהימה" אלא את ה"אלה" אגב, "אלוהימה" לא נכון אפילו מבחינה דקדוקית ( "ים" סיומת רבים "ה" סיומת נקבה ביחיד) אני אוהב את ה"אלה" הרבה יותר.... ( לא את היצירה) [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק שאני מחדש את הדיון שכבר נערך לפני שנתיים בשרשור התגובות ל"בשבח..."... אך בכ"ז (למענך בדוי) : אפילו אם נגיד שמה שאדם מסוגל לחשוב עליו באמת קיים (ויש לי מה להגיד על זה ואין זה המקום) הרי כשמדברים על אלוקים שמעבר לעולם (אפילו אלוקים פאנאנתאיסטי - שהוא גם מעבר וגם כולל ) אין זה מושג שאני (או מישהו) יכול לחשוב עליו (או להשיג אותו) וא"כ , אזי האמירה שהמושג הזה "קיים" היא חסרת משמעות לוגית כלשהי (כמו להגיד "בובו קיים" בלי יכולת להסביר מה זה בובו) וראו את "בשבח הפנטאיזם"... [ליצירה]
