כשאלוקים שרוי בהוד היה
על ארץ, חיו נצח-לא כרסם עת
אך עתה, כשהכר הטוב אינו קיים-בדיה
עלה לו לפסגה כי חותמו אמת
השקט, ראש אותות אהבתי
בדומיה לעד על לב יהי מונח
סלף הדין אך גם הסכת שועתי
סופם. צפנת זה פענח!
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצויין! "מניסות את קדרות לילותיי."- המשקל הוא מושלם לאורך כל השיר למעט משפט זה - תמחקי את ה"ו" [ליצירה]
- [ליצירה] מי הוא? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי שאת מחמיאה לעצמך [ליצירה]
- [ליצירה] מצצצצצמררר [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי ששמואל באמת השתייך פעם לנטורי קרתא ... אגב, הוא שכח להזכיר איך ששדדו את עליית תימן הן מרכושה והן מילדיה [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב :"כללות הכל" אינה הגדרה כלל (כלו' אינה מגבילה) לפשוש : א. הקושיה שלך לגבי תפילה תישאל גם לגבי מושג האל הרגיל : איך אתה יכול להתפלל למשהו שאינך יכול להגיד מהו? ב. החלטותך בהחלט משנות ואין זה קשור לכך שהם קבועות מראש. ג.לגבי משמעות החיים: אתה חי כי אתה שואף לטוב (ועיין המשך המאמר) דהיינו - חי לטובתך. אני הולך לישון ונמשיך מחר אי"ה לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם , אתה מוזמן למחוק את הערתו של מאיר [ליצירה]
- [ליצירה] המצות של פעם היו לאפות (כמו המצות של התימנים ) נראה שהמצות שלנו הם באות מצד "סבלת הדורות" ולא מצד שלא הספיק בצקם להחמיץ [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ! כן ירבו! מזכיר לי כמה דברים... [ליצירה]
- [ליצירה] מי שאמר "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן" הוא אם כל הכבוד לא הרב קוק אלא רבי נחמן. לא הבנתי מה כ"כ פוסטמודרני בסיפור. כמו כן, הייתי ממליץ , בחלקים שבהם הגיבורים מדברים, לשים את הדוברים בשורות אחת מתחת לשניה ולא להשתמש במרכאות ושאלה אחרונה: למה "מרב" ולא רחל? [ליצירה]
