מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי
עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן
את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי
את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן
ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי
נשליני אף משובל-שמלתך
אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי
אמותה! די במלתך
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . יפעה. שכויעך. [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין על הפרשנות... אך אבהיר כוונתי: המפתח להבין את הבית השני הוא באמת בלהבין את הסיפא של הבית הראשון. האוהב בשיר לא מרגיש עצמו ראוי לעלמה - לא כבן זוג ולא כמשורר שישורר עליה ויקים לה זכרון לדורות כמו שדנטה הקים לביאטריצ'ה או פטררקה ללאורה (עטי לא יעמיד וכו') . מאידך הוא רוצה בה. ומצד שלישי הוא אוהב אותה ורוצה בטובתה, והרי ידוע לו שהוא אינו ראוי לה. מצד רביעי, הוא יודע שגם העלמא איננה רואה בו מחזר ראוי. כל זה יוצר מעגל סגור שממנו אין להחלץ. לכן כל השיר כולו צריך להיות מובן כציני ומריר. "את כחול וכו'" : כלומר, מכיוון שאיני ראוי לך ורוצה בטובתך ומאידך את אינך רואה בי כראוי לך, הרי שאין לך אלא להפנות אלי עורף ולא להביט בי יותר. (ובסוגריים: אני רוצה בך! הסתכלי עלי!) אגב, "הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" זה פשוט טוהר חיוכה... כל השאר ממשיך כנ"ל: שלא תתני לי אפילו אפשרות לראות את קצה שמלתך ואז אין לי אלא למות כי אין משמעות לחיי בלעדייך - אם רק תרצי בכך. כתבתי את זה לפני הרבה שנים כך שאל תדאגו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה מחדש , זה הזכיר לי את החרדים , ( אני יודע שלא לזה התכוונת) ואני אסביר: האתוס החרדי ( למעשה, האתוס היהודי) התעצב בגלות ולכן מושטט בהרבה על מושג ה"גלות". לכן כשאין אנו חוווים פוגרומים אנו מרגישים " לא בבית" . לכן מאד לחוץ לחרדים להמציא רודפים וצוררים יש מאין. "וגזירות שמד שונות". (אפילו קיצוץ בקצבאות (!) מעלה אסוציאציות של שואה) האמת היא שגם הציונים הדתיים מרגישים הרבה טוב כשרודפים אותם - הרבה יותר מכובד להיות קדוש מעונה שלוחם על ארץ ישראל מאשר מזרוחניק קונפורמיסט ר"ל ( אני אומר את זה בתור דל"מ עצמי) ולכן החרדים כל כך ששו ושמחו כשתומי קיבל 15 מנדטים והתאכזבו מכך שבבחירות האחרונות לא היה צורר שכזה [ליצירה]
- [ליצירה] אתה לא חייב להגיד פעמיים שזה לא היה ולא נברא.... מה גם שבכל אופן אתה בשם בדוי [ליצירה]
- [ליצירה] איך הבנתם את תגובתי? [ליצירה]
- [ליצירה] באותו מוצאי שבת כבר התהלכה לה ההלצה הבאה: איך קוראים לחור שעשתה הקולמביה באוזון? מכתש רמון [ליצירה]
- [ליצירה] אתה הרי יודע שזה בדיוק מה שרבני צהר הציעו: שכל רב הרוצה לסדר קידושין ייבחן על הלכות קידושין... אגב , מי שיש לו כושר לרב שכונה , כלומר "יורה יורה" מהרבנות הראשית, עשה מבחן על הלכות קידושין + עבר ראיון אישי ברבנות הראשית + יש לו המלצה מישיבתו טענתו של הרב מצגר (זוהי, לצערי גם טענתו של הרב רצון ערוסי) היא שרבנים מסויימים אינם "יראי שמיים" מספיק - אני מבין שגם אתה לא מרוצה מ"יראת השמיים" של רבני צהר, אך תסכים (לפחות לשיטתך) שאם נתחיל בלהכריז שרבני צהר אינם יראי שמיים בהגדרה, נגיע למצב שבו כל רב ציוני דתי אינו ירא שמיים בהגדרה ואח"כ שכל רב שלא למד בישיבת פונביץ' אינו ירא שמים וכו' וכו' והשמים הם הגבול אי לכך, אין זהו תפקידה של הרה"ר לקבוע מיהו ירא שמים לטעמה אלא עליה לקבוע קריטריונים ברורים של ידע + שמירת מצוות (שוב, כזאת שלא תוקיע כל מי שאין לו כיפה בצבע המתאים אלא אורתופרקסיה מינימלית) + הצהרה אמונית (שוב, לא במובן של הכרזה שאין מדינת ישראל רצ"ג אלא אורתודוקסיה מינימלית : תורה למשה מסיני, תוקפה המחייב של ההלכה כפי שמובאת בגמרא ובראשונים, קיומו של הקב"ה - בלי להכנס לסוגיות תיאולוגיות , כגון צימצום כפשוטו / לא כפשוטו וכו') [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! [ליצירה]
- [ליצירה] Is it about the jewish people in a sense? reminds me of what Nietsche wrote about the Jews being Immortal but cursed [ליצירה]
- [ליצירה] לעומת זאת, רשום הוא בן דוד של מרשים (כמו - איך הרשמתי פלונית או - איזו פלונית מרשימה) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה - מלא פתוס ואפיות. מה שכן, אפשר היה להקפיד יותר על המשקל [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון:"פורה ראש ולענה" [ליצירה]
תגובות